פקידים: שינוי התמיכות לישיבות נעשה כדין

פקידי משרדי הממשלה דוחים את טענותיו של חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה) כאילו היו ליקויים במבחני התמיכה למוסדות התורניים הישיבתיים ונעשו דברים בניגוד לחוק. בדיון שקיימה הוועדה לביקורת המדינה, אמר בני כהן, המשנה ליועץ המשפטי של משרד הביטחון וראש ועדת התמיכות של המשרד, כי השנה דווקא קוצצה התמיכה בישיבות ההסדר, ובמקום 22 שנה מיליוני שקלים לשנה, הועברו רק 15 מיליוני שקלים.

לדבריו, "כל חמש השנים בישיבת ההסדר התלמיד עומד לרשות צה"ל - והתמיכה היא על כל התקופה הזו. התקציב שהועבר לפני האישור בוועדת הכספים נחשב העברת מקדמות". גם לדברי מנהל אגף המוסדות התורניים במשרד החינוך, עמוס צייאדה, כל הצעדים בעניין "כפל תמיכות" אושרו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בעניין כפל תמיכות. הוא הדגיש כי ישיבות ההסדר ממשיכה לקבל תקציב ממשרד החינוך גם כשתלמידיהן משרתים בצבא, וזאת, כיוון שהמוסד ממשיך להתקיים ואין מפטרים באותה תקופה את צוות הר"מים.

עו"ד חנן ארליך, נציג משרד המשפטים, הוסיף כי "אנו בודקים מתי שוני רלוונטי בקבוצת מוסדות, מצדיק תבחין אחר לגמרי. מבחני התמיכה יכולים להכיל לא רק שוויון-עיוור אלא גם מדיניות בצורה זהירה. נושא התמיכה באותן המוסדות הוא אכן לימוד תורה, אך נוסף רכיב של 'עידוד הגיוס', וצפויים עוד תיקונים במבחני התמיכה על-פי מדיניות זו. ארליך ציין כי לצורך הגדרת הישיבה כ"מעודדת גיוס", הופחת את אחוז המתגייסים הנדרש מ60% בשלוש השנים האחרונות, ל-15% מתגייסים. הוא הדגיש כי "התבחינים פורסמו להערות הציבור, כמתחייב, ועל-פי ההערות שונו כמה נקודות. אין מדובר בכפל תמיכות אלא באיגום תקציבים מכמה משרדי ממשלה".

הרב ראובן אלבז, ראש מוסדות "אור החיים", שייצג את הישיבות לחוזרים בתשובה, ציין כי 80% מ-600 תלמידי הישיבה הם בוגרי יחידות קרביות, ו-10 קצינים בכירים בהם הממשיכים לשרת במילואים", אך למרות זאת הישיבות הללו נפגעות.

חברי הכנסת החרדיים שבו וקבלו על אליה. ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) הסבירה כי השינויים בתמיכות נובעים מהחלטת הממשלה. לדבריה, 52 מיליון שקלים הוקצבו לישיבות חרדיות, לעומת 13 מיליון לישיבות הציוניות, המהוות רק 5% מכלל הישיבות. חברתה לסיעה אורית סטרוק הוסיפה כי במשך 10 שנים הייתה אשת-אברך, ו"חיינו בעניות גדולה, רק כדי שבעלי ילמד תורה". לדבריה, מ-5% הבודדים הללו לא ייבנו 95% האחרים. היא ציינה כי גם הערך של שירות צבאי הוא חשוב, וכי גיוס איננו "גזירה" כי אין מדובר בצבא הצאר. בתגובה קרא לעברה ח"כ אליעזר מוזס: גדולי התורה לא יודעים את זה?!"

יו"ר הוועדה אמנון כהן אמר כי יבדוק מול היועץ המשפטי של הוועדה האם שייך לעכב את מתן התמיכות עד לסיום הבירור בעניין. מבקר המדינה יוסף שפירא התעלם מהערתו ואמר כי הוא מקבל את בקשת הוועדה לבדוק טענות לאפליה, אך הדגיש כי משרדו אינו כפוף להטיות פוליטיות כלשהן וייבדק האם בכלל הייתה אפליה.