אביגיל זרביב המכהנת מאז שנת 1996 בתפקיד היועצת המשפטית של רשות החברות הממשלתיות הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על הרשעתה וחומרת עונשה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
זרביב הורשעה בעבירות משמעת שעניינן השמעת כינויי גנאי כלפי מזכירות שעבדו תחתיתה בלשכה המשפטית, תוך התנהגות צעקנית, בוטה גסה ומזלזלת. בנוסף הורשעה בניצולן של עובדות שהיו כפופות לה לצרכיה הפרטיים על-ידי ביצוע עבודות פרטיות ומטלות אישיות בעיקר הקלדת מסמכים ותשלום חשבונות שונים ומטלות נוספות.
עוד הורשעה זרביב בקבלת אישורי חנייה לצרכים פרטיים מהחברה לפיתוח הרובע היהודי תוך ניצול מעמדה כיועצת המשפטית של רשות החברות, ותוך שהיא מעמידה עצמה בנגוד אינטרסים.
התביעה הדגישה בטיעוניה לעונש כי מדובר בעובדת בכירה יועצת משפטית שנהגה באופן שיגרתי להשמיע ביטויי גנאי, וכי הנאשמת אשר בהתנהגותה הייתה צריכה לשמש מופת לעובדי המדינה ולצוות הבכיר, עשתה במערכת כבשלה.
ההגנה טענה כי התביעה באה לעולם בשל פעולותיה של זרביב שניסתה כשומרת סף לחסום מינויים פוליטיים וכי "תפרו" לזרביב תיק לאחר שמאן דהוא החליט כי היא שומר הסף המפריע בעדו לעשות מעשים לא ישרים.
זרביב טענה כי למדה את הלקח וכי היא בטוחה שאם תחזור לשירות המדינה תפנים את המסר שגם בעתות לחץ יש להוריד את הטון וכי ישנם ערכים לא פחות חשובים מהשלמת ביצוע המשימה.
בית הדין הדגיש כי מעשיה של זרביב רעים וחמורים וכי היא לקתה בקהות חושים מיוחדת, ואולם יש להתחשב בתרומתה רבת השנים לרשות החברות ובנסיבותיה האישיות המיוחדות. אשר על כן החליט בית הדין להשית על זרביב את העונשים הבאים: נזיפה חמורה, העברה לאלתר מתפקידה כיועצת המשפטית של רשות החברות, הורדה בדרגה אחת למשך שנתיים, ופסילה מכל תפקיד ניהולי למשך שנתיים.
בערעור שהגישה זרביב על פסק הדין היא טוענת כי הראיות שעמדו בפני בית הדין המשמעתי העידו על כך שהצעדים שננקטו כנגדה לרבות פתיחת החקירה באו משום הפעולות שביצעה במסגרת תפקידה כיועצת משפטית, למניעת פגיעה באינטרס הציבורי ובמנהל התקין.
לטענת זרביב המעשים בהם הורשעה הינם נורמטיביים ושגרתיים במגזר הפרטי, וכי בעיני הציבור אין הם בגדר עבירה ואף לא בגדר הפרת תנאי העסקה. בנוסף נאמר בערעור כי טעה בית הדין המשמעתי בהתעלמו מהמסר ההרסני לעובדי מדינה ובפרט ליועצים המשפטיים הגלום בהרשעתה של המערערת, והוא כי מוטב להם שלא יתעמתו עם גורמי השלטון ולא יתריעו כנגד מעשים פסולים פן יהיה סופם כסופה.
עוד טוענת זרביב כי סילוקה מתפקידה גרם לדמורליזציה בקרב היועצים המשפטיים בשרות המדינה. בהתייחסה לחומרת עונשה טוענת זרביב באמצעות עורך דין אדם פיש כי בית הדין לא נתן משקל ראוי לכך שמעשיה לא היו כרוכים בהפקת תועלת כלכלית או בנזק כלכלי למדינה, להרשעתה התקדימית, ולנסיבות בעטיין נולדה התביעה שהינן פעולותיה לשמירה על מנהל תקין, מניעת ניגודי עניינים וחסימת מינויים פוליטיים.
אשר על כן מתבקש בית המשפט המחוזי לזכות את זרביב ולבטל את אמצעי המשמעת שנגזרו עליה.
