בלוס אנג'לס, מקום מגוריו, מת אמש האמן והסאטיריקן מנחם זילברמן מהתקף לב. בן 67 היה במותו. הוא ייקבר בעיר מגוריו.
את עיקר הקריירה עשה בשנות ה-60 וה-70. הוא שירת בצה"ל במחזור 1965 של להקת הנח"ל, יחד עם שלום חנוך, ששי קשת ו
טוביה צפיר. הוא נמנה עם החבורה שהקימה את להקת כוורת והשתתף במסגרתה בתפקיד קומי כמספר סיפורים, כגון במערכונים "הסיפור המחריד על הילד מברזיל" ו"מקהלת השפלה בניצוחו של חולילו לומברטה ובהדרכתו".
זילברמן השתתף במופע וכתב חלק מאופרת הפופ של כוורת "סיפורי פוגי" ב-1972. בשנת 1973 היה הקריין המספר בלהיטי כוורת והשתתף בכתיבת "המגפיים של ברוך", "ככה היא באמצע" ו"אוכל ת'ציפורניים". מאוחר יותר כתב מילים לזמרים אחרים, בהם לצביקה פיק בשירו "אל תיתן ליאוש", לאריק איינשטיין בשירו "עזרו לו" וליגאל בשן את השיר "דודה ודוד".
הוא שיחק בשנת 1975 בסרט "גבעת חלפון אינה עונה" בתפקיד החייל וסרמן הקורא מן הספר "על כל שאלה תשובה" מאת יצחק לבנון. לפני כמה חודשים זילברמן סיפר ללירון זייד ב
גלי צה"ל על העבודה על הסרט גבעת חלפון אינה עונה. "זה עבודה קבוצתית ויש בה אווירת מילואים נכונה", אמר זילברמן, "ומילואים זו אווירה ישראלית נכונה ואופיינית, ככה שנוצר סרט יחיד במינו".
בשנת 1978 היה זילברמן מראשוני המשתתפים הקבועים בתוכנית הטלוויזיה החינוכית "זהו זה!", וכתב את כל תסריטי התוכנית בשנתה הראשונה ובחר את שם התוכנית. הוא הגיש בתוכנית את פינת "מפלצת הקולנוע". בתחילת שנות ה-80 החל לעבוד עם
דודו טופז, הוא כתב לו מערכונים שונים, כולל "משה והאורנג'דה" והופיע כחלק מהצוות באחדים משעשועוני הטלוויזיה של טופז.
זילברמן הופיע במופעי בידור רבים ובתוכנית ההומור "יתוש בראש" בגלי צה"ל. הוא שיחק בסרטי המתיחות "מצלמה בלי בושה" של יהודה ברקן ב-1988, "עבודה בעיניים" של יגאל שילון ב-1989, ביים והשתתף בסרט מתיחות לילדים בשם "אחד באפריל" בשנת 1989 והופיע מספר פעמים יחד עם בנו דין זילברמן בתוכנית הטלוויזיה לילדים "הופה היי".
במהלך השנים היה מבקר מסעדות בעיתונים וגם ברדיו בתוכנית "מקום טוב באמצע" שם גם הגיש פינת קולנוע. בשנת 2000 ירד מהארץ לקליפורניה ושם עבד בשנים האחרונות כמדריך טיולים. כמו-כן, במשך שנתיים הוא שימש כעורך השבועון "ידיעות אמריקה", מוסף החוף המערבי של
ידיעות אחרונות.