מנהלי קבוצת פולאר - אביגדור קלנר, אמנון ספרן ושמעון גלאון - ניסו להרחיק את עצמם מההסכם לפיו יועסק דכנר גם בידי הולילנד פארק, לאחר שזו רכשה את רוב פרויקט הולילנד מידי צ'רני. כך טוענת (יום ד', 15.1.14) המדינה בחלק האחרון של סיכומיה במשפט הולילנד.

דכנר קיבל מהולילנד פארק למעלה מ-10 מיליון שקל בשנים 2006-2000 - פי 1.5 ממנהל הפרויקט ופי שלושה מהאדריכלים שלו. השלושה הרעיפו שבחים על יכולותיו יוצאי הדופן, למרות עברו רצוף הכשלונות ולמרות שקלנר וספרן עצמם היו בעלי ניסיון רב בתחום הנדל"ן, וזאת כדי להצדיק סכומי עתק אלו, מוסיפה הפרקליטות.

"מארג הראיות בתיק זה מוכיח מעבר לספק סביר כי דכנר הועסק על-ידי הולילנד פארק החל מ-2003 ואילך למטרה ברורה: מתן שוחד למקבלי ההחלטות בעירייה", נטען בסיכומים. "קלנר, ספרן וגלאון לא הצליחו ליתן הסבר קוהרנטי אודות הסיבות שהובילו להחלטה להמשיך לפנות ולשלם לדכנר". עוד נאמר, כי עדותו של מהנדס העיר דאז, אורי שטרית, סתרה את הטענה, כאילו דכנר הועסק כדי לנצל את מקצועיותו במו"מ מול גורמי העירייה.

המדינה עוסקת בהרחבה בשירותים שנתן דכנר להולילנד פארק, ובין היתר - בהשגת אישור לתוספת שבס (הגדלת מספר הדירות ב-20% על אותם אחוזי בנייה). לדבריה, לדכנר לא היה כל ניסיון בתחום זה, אנשי המקצוע בראשות מנהל הפרויקט עסקו בו, דכנר לא השתתף בשום ישיבה בעירייה בנושא - ולמרות זאת קיבל 120,000 דולר. לשיטת המדינה, ההסבר היחיד הוא שסכום זה נועד לתשלום שוחד, והוא הוכשר בדיעבד באמצעות הסכם פיקטיבי עם דכנר.

עוד מציינת הפרקליטות, כי דכנר קיבל מהולילנד פארק 300,000 שקל - לכאורה תמורת קידום תב"ע ו', אך בפועל עוד לפני שבכלל החל לעסוק בה, ובלי שבדיעבד יכלו הנאשמים להצביע על פעולותיו הלגיטימיות בנושא. ואילו לגבי תב"ע ה' מצביעה המדינה על מכתב של דכנר למנהלי פולאר, ולפיו עליו לשלם "לצדדים שלישיים" 120,000-60,000 דולר לפני שהתוכנית תאושר. במכתב נוסף כתב דכנר, כי שילם ל"יועצי החיצוניים" - לא כולל עובדי משרדו - 78,000 דולר כדי לקדם את הוצאת היתרי הבנייה בפרויקט. קלנר, ספרן וגלאון ניסו להתנער ממכתבים אלו, שנתפסו במשרדי קבוצת פולאר.