עונש של 4 שנות מאסר בפועל, שנת מאסר על-תנאי וקנס של 30 אלף ש"ח נגזר היום (ד', 19.11.03) בבית משפט השלום בקריית גת, על ולדימיר ז'טולובסקי (36) מחולון, שהורשע במכירת אשרות שהייה ודרכונים לא חוקיים של המדינה הדמיונית "מלכיצדק".
בחודש שעבר, הרשיע בית המשפט את ז'טולובסקי, לאחר שהציג עצמו כקונסול כללי של 'מדינת מלכיצדק' בישראל, ש"'הוקמה' על-ידי נוכלים במדינת קליפורניה ארה"ב, לצורכי ביצוע עבירות מס", ומכר לעשרות אנשים תמימים, רובם שוהים בלתי חוקיים בישראל או עולים המבקשים להגר מישראל, "דרכונים" של המדינה, שכלל אינה קיימת...
ז'טולובסקי גבה מכל אחד מקורבנותיו אלפי דולרים תמורת המסמכים, שלפי הבטחותיו מבטיחים לנושא אותם את הזכות לחיות ולעבוד בכל מדינה בעולם, כולל בישראל. הזיוף היה כל כך משכנע, שז'טולבסקי הצליח לפתוח חשבון בנק על-שם "בן זאב מגן", המופיע כשמו ב"דרכון הדיפלומטי" שלו, מטעם "מדינת מלכיצדק".
סגנית נשיא בית משפט השלום בקריית גת, השופטת רחל ברקאי, חתמה את הכרעת הדין באומרה: "עד כמה אירוני הדבר, כי בשם 'מדינת מלכיצדק', המוזכרת בספר בראשית כממלכת השלום והצדק, נעשה שימוש לביצוע עבירות מירמה והונאה כה חמורות".
זטולובסקי הורשע ב-21 סעיפי אישום, בהם: קשירת קשר להונות את הציבור, זיוף בנסיבות מחמירות, 15 עבירות של קבלת דבר במירמה, 5 עבירות של התחזות לבעל סמכות, סיוע לשהייה בלתי חוקית ועשיית מכשירים לעשיית חותמים.
השופטת: הנאשם פגע בריבונות המדינה
"החומרה אותה יש ליחס לנאשם במעשיו", קבעה השופטת ברקאי בגזר הדין, "נוגעת להיקף מעשי המירמה אותם ביצע, למשך הזמן הארוך בו נמצא מבצע את עיסוקיו ולאופן ביצוע מעשי המירמה, אשר נעשו תוך זיוף דרכונים ברמה גבוהה, כשהוא אף מכין לעצמו דרכונים מזוייפים (דרכון דיפלומטי ודרכון רגיל), אשר יאפשרו את בריחתו לכשיידרש הדבר".
"חומרה יתירה של מעשיו, ניכרת אף מן העובדה כי הנאשם במעשיו פגע בריבונותה של מדינת ישראל. הוא סייע לשוהים בלתי חוקיים להמשיך לשהות במדינת ישראל, הגם מלחמתה של מדינת ישראל בתופעה זו. הנפקת דרכונים מזוייפים פוגעת ביכולתה של המדינה לבקר את הנכנסים לתחומה, ואף עלולה להוות כלי לשימוש בידי אוייבים המבקשים לפגוע בבטחונה של המדינה".
"נמצא כי המרמה הינה בבחינת דרך חיים של הנאשם", אמרה השופטת ברקאי לאור הרשעה קודמת של ז'טולובסקי בשנת 2000, לאחר שזייף דרכון ותעודת זהות ישראליים, לטובת אזרח טורקי אשר ביקש להציג עצמו בארץ כישראלי. "נמצא כי, במשך כל אותה תקופה בה היה תלוי ועומד עניינו בבית המשפט [טרם ההרשעה הקודמת; נ.ש.], המשיך הנאשם לבצע את העבירות נשוא כתב האישום כאן".
"גם לאחר שנגזר דינו שם, והוטל עליו עונש של 12 חודשי מאסר על-תנאי, קנס כספי בסך 20,000 ש"ח וכן חוייב הוא לעמוד במבחן של שירות המבחן למשך שנה, לא היה בכך כדי להרתיע את הנאשם מלחזור ולבצע עבירות מירמה בקנה מידה כה עצום, אותם המשיך לבצע בעת שהיה בפיקוח שירות המבחן".
סניגורו של הנאשם, עו"ד נועם בונדר, ביקש שלא למצות את הדין עם לקוחו, "וביקש להדגיש את אישיותו החיובית של הנאשם, המבקש לפעול כ'רובין הוד' של החלשים והמסכנים. כמו גם, ביקש להתייחס להיקף הסכומים אותם קיבל, אשר לא עלה על 85,000 ש"ח, אשר לטענתו אינו מצדיק גישה מחמירה כלפי הנאשם".
מנגד, ביקשת המדינה, שיוצגה על-ידי עורכת הדין חן עסיס, לשלוח את הנאשם לתקופת מאסר ארוכה בשל חומרת מעשיו.
"ריבוי המקרים, ריבוי העבירות, אופן ודרך ביצוע עבירות המרמה, חומרת המעשים והחשש להישנות מקרים בעתיד מצד הנאשם, נותנים את כובד משקלם בתיק זה", קבעה השופטת ברקאי. "במאזן הדברים בעניין זה, העובדה כי הסכומים, אותם נטל במירמה, הינם נמוכים, תבוא לידי ביטוי באופן מינורי".
סגנית הנשיא השיתה על ז'טולובסקי עונש של 3 שנות מאסר בפועל, בצירוף הפעלת 12 חודשי המאסר על-תנאי שעמדו לו מהמשפט בשנת 2000, קנס של 30,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תמורתו וכן 12 חודשי מאסר על-תנאי למשך 3 שנים, שיופעלו אם יעבור אחת מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.
בית המשפט אף נענה לבקשת המדינה לחלט את המחשבים, החותמות והניירות אשר שימשו את ז'טולובסקי לצורך עבירות הזיוף.
ז'טולובסקי אמר בבית המשפט, כי בכוונתו לערער על גזר הדין החמור.
ת.פ. 1920/02 מדינת ישראל נ' ולדימיר ז'טולובסקי
