"אף אחד לא יודע כמה קטינים עוסקים בזנות", דיווחה אתמול (ב', 4.2.14) ד"ר מירב שמואלי, ראש הצוות הבין-משרדי לשיפור הטיפול בסחר לזנות בדיון משותף לוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, בראשות ח"כ
דוד צור ולוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ אורלי לוי-אבקסיס.
"חסר מידע כי ההגדרה אינה אחידה", אמרה לוי-אבקסיס, "זה מתחיל עם זנות מזדמנת, עליה קשה לשים את האצבע. לפעמים הקטין לא חש מנוצל, כי הוא חושב שהוא מקבל מתנות, ומה רע? כשהקטין לא מרגיש מנוצל, אז המבוגר המטפל היושב מולו מתקשה לאתר את הסיכון, במיוחד אם אין לו כלים מקצועיים".
יו"ר וועדת המשנה, ח"כ דוד צור: "כמה כתבי אישום הוגשו? יש עודף חקיקה. יש כלים, רק צריך לאכוף. אם יש מופע חשפנות עם קטינות, צריך מייד לסגור את המקום ולהגיש כתב אישום".
ד"ר מירב שמואלי: "מקובלת ההגדרה שבהצהרת שטוקהולם, לפיה זנות היא ניצול מיני בתמורה לשווה כסף. הרבה פעמים זה בתמורה לג'ינס, כרטיס להופעה או מותגים. בדרך-כלל מערכת היחסים הזו מתקיימת עם יותר מאדם אחד".
ביאטריז רוזן כץ, מנהלת אופק נשי: "מועדוני חשפנות מעסיקים קטינות. כשנותנים להם רישיון עסקים, בודקים תברואה ויציאות חירום. למה לא בודקים מה קורה עם הנשים? הרי נשים עלולות להיפגע שם. למה לא מתנים את מתן רישיון העסקים בפיקוח על תנאי ההעסקה של הנשים? היום אין לארגוני הסיוע אפשרות להיכנס למועדונים. שיחייבו אותם להכניס גורם מפקח שישוחח עם הנשים".
רעות גיא, עלם: "זנות קטינים מתחילה בהדרגה, כזנות מזדמנת. קטינה מגיעה למועדון חשפנות ומבקשת לעבוד. בהתחלה יגידו לה רק לארח, להגיש משקאות. היא תיחשף לעולם שבו ככל שהלקוח שותה יותר, הוא רוצה יותר, ואז תגלה שיש גם חדרים אחוריים שבהם אפשר להרוויח יותר. אם רוצים לאתר אותה לפני ההידרדרות, וגם לאחריה, צריך להיות יצירתיים וצריך גם הרבה כסף. כל כניסה למועדון חשפנות עולה מאות שקלים".
לוי-אבקסיס: "יוצרים מציאות חברתית שזורקת נערים ונערות למוצא הזה. אם מקצצים בהשתתפות משרד החינוך בטיולים שנתיים, וההורים לא עומדים בנטל, יהיה מי שיציע לילדות מוצא. בעיה נוספת היא שאין חובת דיווח אם התקיפה איננה במשפחה או על-ידי אדם האחראי לקטין. מורה שיודע על נערה מנוצלת מינית על-ידי אדם זר לא חייב לדווח. ואם היו 10 מקרים שדווחו, אנחנו לא יודעים אם יש 90 אחרים שלא דווחו".