המדינה מנסה להוכיח את טענותיה נגד יעקב אפרתי תוך הסתמכות על טענות אחרות שלה. כך אומרים (יום א', 9.2.14) עוה"ד ירון קוסטליץ ועודד גזית בסיכומיהם מטעמו של אפרתי במשפט הולילנד.

אפרתי מואשם, כי קיבל שוחד בסך 45,000 מדני דנקנר באמצעותו של מאיר רבין, כדי לסייע בקידום הפשרת קרקעותיה של חברת תעשיות מלח. מדובר בסכום שהפקיד אפרתי במזומן בחשבונו בבנק יהב במאי 2003.

לדברי ההגנה, טענותיה של המדינה נגד אפרתי לוקות בכשלים לוגיים. כך למשל, בעוד שנטען שהקשר בין שמואל דכנר, רבין ואפרתי מלמד על שוחד בפרשת תעשיות מלח, אותו קשר עצמו לא הניב אישור בפרשת חברת הזרע - ודי בכך כדי לזכות את אפרתי. 45,000 השקלים הופקדו בידי אפרתי שבוע לפני שנפרע הצ'ק הראשון שהעביר דנקנר לחברת ש.א.ד של דכנר - וממילא מקור ההפקדה אינו יכול להיות כספי שוחד מדנקנר.

לדברי קוסטליץ וגזית, אין זה הגיוני שאפרתי יסכן את הקריירה עליה עמל תמורת 45,000 שקל; אין זה הגיוני שהוא יסתפק בשברירים של אחוזים מתוך המיליונים שלטענת המדינה נתן דנקנר לרבין עבורו; אין זה הגיוני שבעת מה הוא מקבל שוחד כביכול, הוא גם נזקק להלוואה כדי לרכוש מכונית; אין זה הגיוני שהוא מפקיד כספי שוחד במקום להלבין אותם דרך מימון חתונת בנו ורכישת הרכב.

"כדי ליישב את הפער שבין הטענות למכלול הראיות בחרה המאשימה, לא פעם אחת, להתעלם מראיות, להציגן בצורה חלקית או פשוט לטעון טענות בלתי ממוסמכות", אומרת ההגנה. המדינה מתעלמת מדבריו של רבין בשיחתו המוקלטת עם עו"ד אמנון יצחקניא, לפיהם אפרתי לא קיבל שוחד, ומתעלמת מדברים ברורים זהים שאמר דכנר בחקירתו.


יחסי משפחה, לא יחסי שוחד


עוד נאמר בסיכומים, כי טענת המדינה לגבי התמורה-כביכול שנתן אפרתי לדנקנר, עברה מטמורפוזה לאורך הדיון. היא החלה בכך שאפרתי העניק טיפול מוטה לתעשיות מלח, אך נאלצה להתמודד עם העובדות המלמדות את ההפך, ולבסוף טענה שהיחס המועדף היה בכך שאפרתי העביר לרבין מסמך פנימי של המינהל. אולם, לא הוכח שאפרתי הוא שהעביר במו ידיו את המסמך, ובכל מקרה - העברתו אינה מהווה הוכחה לקבלת שוחד, נטען.

הסניגורים מבקשים לקבל את גירסתו של אפרתי למקור הכספים שהפקיד, ולפיה הייתה זו הלוואה מחותנו למימון חתונת בתו שנערכה בחופזה. לדבריהם, זוהי הגירסה היחידה העומדת בפני בית המשפט, המדינה לא הביאה עדים שיסתרו אותה וההסבר שלה לפיו מדובר בכספי שוחד אינו הגירסה ההגיונית היחידה כנדרש בעת שמדובר בראיות נסיבתיות.

ההגנה אומרת, כי אפרתי לא העלה גירסה זו במשטרה, כשם שבחקירתו לא זכר פרטים רבים שנגעו להתנהלותו הכספית שנים קודם לכן. לדברי קוסטליץ וגזית, אפרתי נחשד בקבלת שוחד בסכומים גדולים בהרבה, אך הצליח להציג מסמכים שתיעדו את כל פעולותיו - למעט הפקדה זו. העובדה שלא הצליח לאתר מסמך לאחר למעלה מעשור, הם טוענים, עלולה להביא להרשעת שווא.

עוד עומדים הסניגורים על הקשרים בין אפרתי לרבין. לדבריהם, מדובר בקשרים שגרתיים בין קרובי משפחה (רבין הוא אחיינו החורג של אפרתי), ולכן לא ניתן לטעון שהם נוצרו בשל השוחד כביכול. העובדה שאפרתי ייעץ לרבין בענייני נדל"ן בעודו מנכ"ל המינהל אולי אינה יאה מבחינה אתית, אך אין ספק שאינה מהווה עבירה פלילית, הם אומרים. לבסוף מציינת ההגנה, כי דנקנר ואפרתי נפגשו פעם אחת בלבד, והייתה זו פגישה סבירה לחלוטין בין מנכ"ל המינהל לבין "לקוח" גדול שלו.