חברת הטקסטיל סלטקס קריית שמונה לייצור מדים עבור משרד הביטחון ומשטרת ישראל פנתה לבית המשפט המחוזי בנצרת בבקשה למתן צו לפירוקה. החברה נרכשה בשנת 2001 על-ידי אריה בורנשטיין והעסיקה בתחילת דרכה כ-80 עובדים ואולם לאחרונה לאחר מספר צעדי התייעלות שביצעה החברה במרוצת הזמן, הועסקו בחברה כ-50 עובדים.
בבקשה נאמר כי בורנשטיין רכש את פעילות החברה הנחשבת ל"שם דבר" בכל הנוגע ליצור מדים, מתוך מחשבה להתמודד במכרזי המדינה בהם ניתנת עדיפות לאזורים בעלי עדיפות לאומית ובהם קריית שמונה מקום מושבה של החברה. ואולם התחרות הקשה בענף הטקסטיל והורדת המחירים המשמעותית שיש לערוך על-מנת לזכות במכרזים אלו היא שהביאה בין היתר לקריסת החברה.
לפני מספר שנים נאמר בבקשת הפירוק חלה התדרדרות במצבה הכלכלי של החברה, ובמהלך השנים האחרונות נרשמה ירידה בהיקף הכנסותיה. לדברי החברה הגורם העיקרי לקשיים הכלכליים מהם סבלה הוא מכרז מטעם משטרת ישראל בהיקף של 40 מיליון שקלים בו השתתפה במהלך שנת 2010.
על-מנת לזכות במכרז נדרשה החברה להוריד את מחיריה עד שאלו היו קרובים אם לא זהים למחירי הסחורה המיובאת מהמזרח הרחוק. במבט לאחור מסתבר כי נוכח התחרות הקשה בענף נאלצה החברה להציע במכרז מחירים כה נמוכים, עד אשר אלה הביאו לקריסתה הכלכלית.
לדברי החברה צעדי ההתייעלות השונים בהם נקטה ביניהם צמצום היקף פעילותה, פיטורי עובדים, ייעוץ חיצוני, ובנוסף הזרמת כספים בהיקף למעלה ממיליון שקלים על-ידי בעלי השליטה במהלך השנים האחרונות לא הצליחו להביא לחילוצה מהמשבר אליו נקלעה.
בבקשת הפירוק שהוגשה באמצעות עוה"ד יצחק יונגר וישי מאירסדורף נאמר כי היקף חובותיה של החברה הנאמדים בכ-6 מיליון שקלים עולה על שווי נכסיה אשר אם ימומשו שווים מסתכם בכ-800,000 שקלים.
בנוסף גירעונה הכולל של החברה מסתכם על-פי נתוניה בכ-5 מיליון שקלים, ונוכח האמור אין חולק כי החברה חדלת פירעון וכי יש להורות על פירוקה.
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
