"הזדקנות האוכלוסייה צפויה להביא לירידה חדה ביחס בין מספר האנשים בגיל העבודה למספר הקשישים מ-5.5 היום, ל-3 בשנת 2050. המשמעות היא שיהיה צורך בהגדלת ההפרשות לקצבת זקנה, בהוצאה לבריאות, לסיעוד וכדומה, על-מנת לשמור על הרמה הנוכחית של הקצבאות והשירותים הללו" - כך אמרה (יום ב', 17.2.14) נגידת בנק ישראל,
קרנית פלוג, בדברים שנשאה בכנס "פני החברה לאן" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לדבריה, ללא שינוי במדיניות הכלכלית של הממשלה, המצב הכלכלי של תושבי ישראל צפוי להתדרדר.
סוגיה נוספת אותה הזכירה פלוג היא סוגיית העוני. היא ציינה כי בשנים האחרונות ישנה מגמה של גידול בשיעור העוני בקרב משפחות עם עובדים, כאשר היציבות בשיעור העוני הכללי היא תוצאה של גידול במשקלן של המשפחות שבהן אחד או שני ההורים עובדים, כתוצאה ממגמת הגידול בהשתתפות בכוח העבודה. "התמונה היא למעשה של עובדים שכושר ההשתכרות שלהם אינם מאפשר להם פרנסה בכבוד, ולכן יש גידול במספר המשפחות העניות שבהן אחד או שני מפרנסים. בהקשר זה, הרחבת מענק מס ההכנסה השלילי הינה כלי מדיניות יעיל לטיפול בבעיה, היות שהיא ממוקדת בעניים העובדים, ובניגוד למדיניות הקצבאות, אינה כוללת תמריצים שליליים", אמרה פלוג. "בטווח הארוך, כמובן שהמפתח העיקרי לפתרון בעיית העוני הנו המשך ההשקעה בחינוך ובהגדלת כושר ההשתכרות".
בהתייחסה לשוק העבודה, אמרה פלוג כי שיעורי התעסוקה של גברים חרדים ונשים ערביות הם, כידוע, נמוכים, וגם אלו שמשתתפים בשוק העבודה במגזרים אלו מתאפיינים, בממוצע, בפריון נמוך. "החדשות הטובות הן שיש שיפור, אם כי איטי, בשיעור התעסוקה של שני מגזרים אלו. אולם, אם נניח הנחה קיצונית, על פיה שיעורי התעסוקה של מגזרים אלו יישארו כפי שהם היום, אנו יכולים להראות שהמגמות הדמוגרפיות כשלעצמן צפויות לגרוע כ-7% משיעור התעסוקה בטווח הארוך", אמרה.
פלוג הציגה נתונים מעבודה של ה-
OECD, שהשוותה את התוצר לנפש במדינות הארגון בהשוואה לארה"ב, עם חלוקה לגבי הגורמים שמסבירים את הפער בין המדינות השונות לבין ארה"ב. ב-2011 היה פער של קרוב ל-50% בין התוצר לנפש בישראל בארה"ב. בעבודה ניסו גם לחזות כיצד תיראה התמונה בשנת 2060, בהנחה שהמדיניות במדינות השונות תימשך במגמה הנוכחית, ויימשכו המגמות הדמוגרפיות הצפויות. ניתן לראות אומנם שהפער בין ישראל לארה"ב צפוי להישמר, אך ישראל צפויה להתדרדר בארבעה מקומות בדירוג המדינות.
פלוג הציעה פתרונות, רובם ידועים. היא אמרה כי כדי להתמודד עם התופעה ישנו צורך בהגדלה משמעותית של ההוצאה האזרחית על שירותים כגון חינוך, בריאות, רווחה ותשתיות, ולו כדי לשמור על הרמה הנוכחית של השירותים, בהינתן השינוי הצפוי בהרכב האוכלוסייה. "כדי להבטיח שהשמירה על רמת ההוצאה האזרחית לא תפגע במאמץ החשוב להמשיך ולהקטין את נטל החוב, יהיה צורך להמשיך ולהגדיל את תקבולי המיסים", אמרה פלוג.
היא אמרה כי ניתן להשיג זאת באמצעות שלוש דרכים, כל אחת בנפרד או שילוב כלשהו של שלושתן: העלאת שיעורי המס, שמגדילה כמובן את הנטל על הפעילות והצמיחה; הערכה מחדש של מערך הפטורים ממס (בהקשר זה, היא אמרה כי יש לזכור שחלק מהאומדנים לעלות של הפטורים הקיימים מוטים כלפי מעלה, היות שהם אינם לוקחים בחשבון את השינוי שצפוי בפעילות כתוצאה מביטול הפטור) והפחתת הכלכלה השחורה והעמקת הגבייה.
"20% מהתוצר של ישראל - עסקים שחורים"
"ברור שמבחינת הלשכות לסטטיסטיקה בעולם אמידת היקף הכלכלה הבלתי מדווחת הינה אתגר גדול. אומדן גס מאוד של הבנק העולמי, שיש לו כנראה טווח טעות די רחב, מציג הערכה על פיה הכלכלה הבלתי מדווחת מהווה כ-20% מהתוצר בישראל. בהקשר זה, ישנם מספר מהלכים שנמצאים בדיונים; הגדרה בחקיקה של עבירות מס חמורות כעבירת מקור על-פי חוק איסור
הלבנת הון, שתאפשר העברת מידע בין הרשות לאיסור הלבנת הון ורשות המיסים, והחמרת הענישה על עברות מס; שיתוף פעולה בין כלל גופי האכיפה והעברת מידע מודיעיני ומקצועי שייעל את האכיפה כנגד עברייני המס; וצמצום השימוש במזומן ובהסבת צ'קים, הנמצא על שולחנה של ועדת לוקר", ציינה פלוג.
"ככל שנוכל לעשות יותר בתחום ייעול מערך הפטורים והעמקת הגבייה, נוכל להעלות יותר את סך תקבולי המיסים מבלי להעלות את תקבולי המס. עם זאת, להערכתי, התמודדות עם האתגרים שהצגתי תצריך ככל הנראה העלאה כלשהי של שיעורי המס", ציינה פלוג.
