|
|
בית אהרונסון. מכאן אותתו לבריטים [צילום: Nili2012/ישראפיק]
|
|
|
|
|
מול חוף עתלית עגנה, היום לפני 97 שנים, המנאגאם (Managem), אונייה בריטית, שבחודשים אחר כך היוותה את הקשר בין אנשי ארגון המחתרת ניל"י לבריטים במצרים בזמן השלטון העות'מני.
כך ידעו הבריטים אם בטוח לעגון בעתלית. הם היו עוברים מול חופי זכרון יעקב ומסתכלים במשקפת אל-עבר בית אהרונסון. בבית היה יושב אחד מחברי הארגון ומאיר בפנס לספינה הבריטית. ביום היו תולים סדין לבן במקום השימוש בפנס.
אז גם ניתן השם ניל"י לקבוצת הריגול. ליובה שניאורסון, אחד מחברי הרשת, ישב על הסיפון ועלעל בתנ"ך, כשאהרן אהרנסון שוחח עם קצין בריטי. הבריטי הציע כי כדאי שבמפגש אנשי הרשת בארץ עם היורדים מהאונייה יזדהו הדדית, על מנת למנוע טעויות. אהרנסון שאל את שניאורסון מהי הסיסמה אותה הוא מציע. על פי תיאורו, הוא היה מבולבל ואמר את ראשי התיבות של הפסוק שהזדקר לנגד עיניו: "נצח ישראל לא ישקר". הסיסמה מצאה חן בעיני אהרנסון, והיא נקבעה להיות 'ניל"י'. מאוחר יותר הפך שם זה למזהה את הרשת כולה.
עד לתפיסת הרשת, ביקרה האונייה בחוף עתלית מדי כמה שבועות, בעיקר בלילות ללא ירח. רוב נסיעותיה הסתיימו בלא כלום בגלל הקושי לעגון על החוף. אנשי רשת הריגול כינו אותה בינם לבין עצמם "מנחם".
כשהייתה מול זכרון יעקב, היו אנשיה משקיפים לראות אם חלון הצריף בכרם משפחת אהרנסון פתוח. היה זה סימן לכך שהדרך פנויה. המנאגאם הייתה מגבירה את הוצאת העשן מארובתה, לסמן שהמסר נתקבל. בשעות הערב או הלילה הייתה שבה, היו יורדים ממנה אנשים ונפגשים עם אנשי ניל"י שחיכו להם על החוף, או בתחנה בעתלית. על מנת למנוע טעויות זיהוי בחשכה היו קוראים זה לעומת זה: "ניל"י!" - "טוביה!" (הסיסמה שנקבעה כתשובה, על שם בנו של יוסף לישנסקי; לפי גרסה אחרת: 'טוביון'), ואז היו מעבירים אחד לשני את המידע או החפצים שהיו צריכים להעביר.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
