משטרת ישראל תפצה ב-4,000 שקל עורך דין על מעצר מיותר שלו. כך קבע (10.4.14) שופט בית משפט השלום בכפר סבא, מיכאל קרשן. תביעתו של עוה"ד עמדה על 75,000 שקל. לבקשתו של עורך הדין, נאסר זמנית פרסום שמו.

עוה"ד ובת-זוגו לשעבר הגישו תלונות הדדיות רבות. בעקבות אחת מהן, שהוגשה בפברואר 2011, זומן עוה"ד לחקירה במשטרת כפר סבא לאחר תשעה חודשים. פקד אהרון רנד דרש ממנו לחתום על ערבות עצמית של 5,000 כתנאי לשחרורו. עוה"ד סירב, באומרו שהתנגדותו עקרונית משום שלשיטתו המשטרה משמשת ככלי ניגוח בידי האישה. בשל כך הוא נעצר, הובא למחרת בפני שופט ושוחרר באותה ערבות.

קרשן אומר, כי רנד שגה כבר כאשר החליט לדרוש מעוה"ד ערבות עצמית. מהלך כזה מחייב את קיומה של עילת מעצר, וזו לא הייתה קיימת במקרה הנדון. הייתה זו "החלטה בעייתית ביותר שאף נגועה באי-חוקיות", אומר קרשן: החשד כלפי עוה"ד היה חלש מאוד ואף מסוכנותו הייתה חלשה למדי. מכך נבעה החלטתו של רנד לעצור את עוה"ד לנוכח סירובו לחתום על הערבות, החלטה אותה מכנה קרשן "בלתי סבירה ורשלנית".

קרשן מתייחס לדבריו של רנד בעדותו, לפיהם העובדה שעוה"ד הכחיש את החשד נגדו חיזקה את מסוכנותו: "אין צורך להכביר מילים על העדר היסוד של גישה זו ועל פגיעתה בזכויות יסוד בסיסיות של האזרח. יש להצטער על כך שקצין משטרה בעל סמכות מעצר מחזיק בעמדה זו". בנוסף לכך, התרשל רנד בהחלטתו שלא להביא מיידית את עוה"ד בפני שופט אלא להמתין עד למחרת בבוקר.

לצד זאת קבע קרשן, כי עוה"ד לא עשה דבר כדי להקטין את נזקו ולכן הטיל עליו אשם תורם של 50%. הוא חייב את המדינה לפצותו על עוגמת הנפש ועל הפגיעה בזכותו לחרות, וקבע שאין עילה לחיוב בגין נזקים אחרים. קרשן לא זיכה את עוה"ד בהוצאות משום שייצג את עצמו, סכום התביעה היה מנופח והוא ניהל את ההליך בצורה שגרמה להארכתו.