"מדובר בסכומי שוחד הנאמדים במיליוני שקלים, סכומי שוחד שניתנו לפקידי ונבחרי ציבור רמי מעלה, סכומי שוחד שניתנו לאורך שנים לא מועטות. מדבר בפגיעה חמורה וקשה בערך החברתי" - אומר (יום ג', 13.5.14) השופט דוד רוזן על נותני השוחד במשפט הולילנד, הלל צ'רני ואביגדור קלנר.

על צ'רני אומר רוזן, כי הוא עמד מאחורי שמואל דכנר, "העמיד לרשותו 'בורות מזומנים', בורות של מאות אלפים ומיליוני שקלים, אשר הניעו את כלכלי מכונת השוחד המשוכללת שהופעלה על-ידי עד המדינה ברשויות השלטון.

"חלקו היחסי של הנאשם בעבירות הינו משמעותי ביותר: העבירות בוצעו לאחר תכנון מדוקדק ותוך הפעלת מערכת חשבונאית מתוחכמת שנועדה להקנות לכספי השוחד מראה תמים; הנזק שנגרם מביצוע העבירות לטוהר המידות של השירות הציבור ולאמון הציבור במערכות שלטון הוא כביר... מדובר בהעברות כספיות למטרות מושחתות בהיקף חסר תקדים".

עם זאת, מוסיף רוזן, צ'רני לא היה היוזם והמוביל ב"תעשיית השוחד", אלא הובל בידי דכנר - שגם היה הקובע מי יקבל כמה. כמו-כן, לא ניתן לקבוע שכספי השוחד הובילו את עובדי הציבור לתת ליזמי הולילנד הקלות והטבות תוך סטייה ברורה מן השורה. הוא גם מכיר בכך שצ'רני ומשפחתו נפגעו קשות מן הפרשה: פגיעה כלכלית של עשרות מיליוני שקלים ופגיעה בשמה הטוב של המשפחה".

רוזן מתאר את צ'רני כאדם צנוע ונדיב מאין כמותו, אשר "רחק מנהנתנות ולאורך חייו התמיד לעשות לטובת החברה והעם. הנאשם 1 חירף נפשו במערכות ישראל, ובמקביל ביקש להשפיע מטובו על סביבתו בחייו האזרחיים. הרשעתו של הנאשם 1 בתיק זה זרה לחלוטין לאורחות חייו.

"הנאשם 1 לא היה סוטה מאורחותיו לולא פגש בעד המדינה, שהסבירוֹ כי לא יוכל להקים את פרויקט הולילנד, שכן מולו מערכת ציבורית מושחתת מראש ועד תחתית. עד המדינה, שנשכר על-ידי נאשם 1 כאיש מקצוע ששמו הלך לפניו, הסבירוֹ כי רק בשיטותיו הנלוזות ניתן לפעול מול מוסדות הציבור המסואבים מיסודם. נאשם 1 ביקש להקים את פרויקט הולילנד לאו-דווקא משיקולים כלכליים. הפרויקט היה יקר וחשוב לו בשל רצונו לבנות על האדמות אותן רכש סבו ממניעים ציוניים לטובת העיר ירושלים".


"נזק בל ישוער לציבור"


בנוגע לקלנר אומר רוזן, כי נראה שבלעדיו - חלק ניכר מעסקות השוחד כלל לא היו באות לאוויר העולם. הוא גיבה את דכנר והעמיד לרשותו "בורות מזומנים" של מאות אלפי שקלים. "נאשם 2 היה האיש עימו פעל עד המדינה וקידם, בעצה אחת, את תשלומי השוחד 'דרך' מנהלי החברות, שהיו במידה רבה כפופים לנאשם 2 ועבדו עימו בצמידות בפרויקט הולילנד, כמו גם בעסקות הנוגעות לחברת הזרע".

רוזן מדגיש: "הדחה והטיית עובדי ציבור למעול בתפקידם לטובת נותני השוחד, שהממון ברשותם, יש בה כדי לפגוע ולגרום נזק בל ישוער לשירות הציבור ולציבור בכללותו. בענייננו הדברים בולטים, למשל, בכספים הרבים ש'הושקעו' במטרה להדיח את ראש מינהל מקרקעי ישראל למעול בתפקידו ולפעול בניגוד לתמ"ת 3/5 [פארק איילון], תוכנית שאושרה לטובת הציבור כולו בנהלים תקינים ומתוקנים".

קלנר "פעל מתוך מטרה אחת ויחידה, והיא להעשיר את קופת החברות שבשליטתו, ובכך לגרוף דמים לכיסו במקביל להעצמת כוחו", קובע רוזן. עם זאת, כמו צ'רני - גם קלנר לא היה היוזם של תעשיית השוחד, וזו הובלה בידי דכנר. עוד ציין, כי ההרשעה פוגעת בצורה משמעותית ביכולתו של קלנר לפרנס את משפחתו.