ביקורות ראשונות על התביעה: עד סוף השנה

"אנחנו נדרוך על יבלות כשיהיה צורך בכך, אם כי מטרתה של המערכת היא לתת ביקורת בונה - ללא פשרות, כדי לתקן את המערכות הללו". כך אומרת (יום ה', 3.7.14) הילה גרסטל, העומדת בראש נציבות הביקורת על ייצוג המדינה בערכאות. היא דיברה בכנס מחוזות לשכת עורכי הדין.

לדברי גרסטל, הנושאים הראשונים שייבדקו יהיו כאלו שמשמעותם קרדינלית לתפקודם של הגופים המבוקרים. היא מעריכה, שלקראת סוף השנה יהיו תוצאות של שתיים-שלוש ביקורות נושאיות ותוכנית עבודה לשנת 2015, שבה ייפרסו הנושאים בהם תתמקד הנציבות במסגרת הביקורת היזומה. במקביל, פניות של אזרחים, עורכי דין וגופים התקבלו בנציבות מיום הקמתה וכבר נבדקות.

גרסטל ציינה, כי ועד הפרקליטים החליט שלא לשתף פעולה עם הנציבות, "אבל אני ממשיכה את העבודה. הגוף הזה הוקם, הוא עובדה. אנחנו נעבוד בין אם יהיה או לא יהיה שיתוף פעולה מצד הגוף המבוקר, על כל ההשלכות שיכולות להיות לכך", הדגישה.


"קם באופן שערורייתי"


פרקליטת מחוז מרכז, רונית עמיאל, אמרה שיש לראות את ההתנגדות להקמת הנציבות על-רקע ההתלהמות הציבורית נגד הפרקליטות, "כאילו היא מקור כל הרע". עם זאת, עמיאל סבורה שיש מקום לקיומו של גוף מבקר, והנהלת הפרקליטות פועלת להשיג את שיתוף הפעולה של ועד הפרקליטים.

העיתונאי ברוך קרא (חדשות ערוץ 10) אמר שהתנהלות זו של הפרקליטים מזיקה לעניינם, ויוצרת שוב את הרושם שיש להם מה להסתיר. אבל, הוסיף, "הגוף הזה קם באופן שערורייתי. המוטיבציה להקמתו הייתה של אנשים עם היכרות מאוד קרובה עם רשויות אכיפת החוק, שהחליטו לשים את הפרקליטות על המוקד כדי לטעון שהם נרדפים.

"דניאל פרידמן יצא למלחמת חורמה נגד כל מי שהעז לכאורה להרים יד על מישהו מבני בריתו הפוליטיים ומי שמינו אותו. ההתנגדות של משה לדור הייתה שטות גדולה, אבל צריך לזכור מה הרקע". קרא הביע חשש, שבעתיד עלול שר המשפטים לנסות ולהתערב בפעילות הנציבות, ולהורות לו לבדוק הליכים הנוגעים למקורביו - למשל: האם היה מקום לגביית עדות מוקדמת ממשה טלנסקי.


"האדם עושה את התפקיד"


עו"ד עופר ברטל סבור, כי אם לא ניתן להתלונן על תיק בזמן ניהולו - קלושים הסיכויים שהתלונה תוגש לאחר מכן "וזה יהיה אסון. צריך לפעול כמו מבקר המדינה, שמתערב באירועים שמתרחשים באותו רגע. לעורך דין צעיר יהיה קשה להגיש תלונה, כי בפרקליטות כולם מכירים את כולם והיא יודעת לצוף שורות". לכן הציע ברטל לשקול את האפשרות ששמו של המתלונן לא ייחשף בפני הנילון.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גלעד נויטל, אמר שבמקרה זה - האדם עושה את התפקיד. "הסיבה המרכזית שאין קרבות כבדים מדי היא בגלל שזו הנציבה", החמיא לגרסטל, והוסיף שבזכותה - יש פחות צורך לשרטט קווים מדויקים לעבודת הנציבות. לדבריו, אם סניגור יעלה תוך כדי דיון טענות על התנהלות בלתי הולמת של התביעה - הוא יישמע ויש פתרונות במסגרת בית המשפט, ולכן אין צורך בהתערבות של הנציבות.

יו"ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין, אורי קינן, הביע תמיכה בדרישת ועד הפרקליטים לאסור את פרסום שמותיהם של הנילונים. עם זאת, קינן סבור שלא ייתכן שהוועד יודיע שלא ישתף פעולה עם הנציבות.

היו"ר היוצאת של ועד הפרקליטים, דסי פורר, הבהירה שאין לפרקליטים כל התנגדות לביקורת, "אבל יש לי הרבה מה להגיד על איך שהקימו את הנציבות הזאת. זה היה מסיבות לא ענייניות, ובסוף כולם נפלו עלינו ועל התובעים המשטרתיים המסכנים. הבעיה שלנו היא בתחום יחסי העבודה; כל המטרה היא לקבל הסדר קיבוצי שיעגן את הזכויות שלנו בנוגע לביקורת ותוצאותיה. עד אז לא נשתף פעולה. הדם שלנו לא יישפך ברחובות וכולם ירקדו מסביב בכל הזדמנות אפשרית".