"עד כמה היה הלל צ'רני תמים?", תוהה השופט יצחק עמית, בתגובה לטענת סניגורו, עו"ד גיורא אדרת, לפיה שמואל דכנר הוציא ממרשו מיליונים שלא הגיעו לו. גירסת ההגנה היא, כי כספים אלו - שלטענת המדינה נועדו לתשלום שוחד - ניתנו לדכנר לצרכים לגיטימיים, וצ'רני לא ידע מה השימוש שדכנר עושה בהם.

במסגרת תשובת המערערים לטיעוני המדינה בערעור בפרשת הולילנד, אמר אדרת (יום ד', 10.12.14), כי הדבר מלמד על התלות הבלתי-מובנת שהתפתחה בין צ'רני לדכנר. הוא טען, כי אי-אפשר להתייחס לדכנר כעד שנתפס בשקר פה ושם, אלא כמי שכל דרך חייו הייתה של מירמה ושקרים, ואשר הפציץ את צ'רני במכתבים עמוסי פרטים [ולכן לא שם לב צ'רני לשוחד המופיע במכתב מיולי 2002].

"היה סוג של אובססיה מצד בית המשפט [השופט דוד רוזן] בכל פעם בה מישהו ניסה להעלות נושא תכנוני, ואמר שמעניין אותו רק אם עבר כסף", טען אדרת. השופט עוזי פוגלמן הגיב: "האם זה לא היה נכון? הרי ברור שבנושאים תכנוניים קשה מאוד להגיע לממצא, בגלל היקף שיקול הדעת בתחום התכנון והבנייה. כל תושב ירושלמי שיעבור ליד פרויקט הולילנד יאמר לך: מישהו התחלק בזה. לעומת זאת, ארכיטקטים חשובים יגידו לך שזה פרויקט נהדר. הסטייה מן השורה אינה נכללת ביסודות עבירת השוחד".

אדרת השיב: "זה נכון, אבל בעניינו של צ'רני אין מחלוקת האם עבר כסף לדכנר, והסטייה מן השורה חשובה בצורה בלתי רגילה לעניין המודעות של צ'רני. אם אין הטבות, מדוע גירסת השוחד עדיפה על גירסת ההלוואה התמימה?".


לשכנע שלא הייתה מודעות


בעניינו של אורי לופוליאנסקי אמר פוגלמן לסניגורו, עו"ד יאיר גולן, כי עליו לשכנע את בית המשפט העליון, כי רוזן שגה כאשר קבע שלופוליאנסקי היה מודע לכך שמטרתן של התרומות ליד שרה הייתה להשפיע עליו בתפקידיו בעירייה. גולן השיב, כי גם המישור הנורמטיבי וגם המישור העובדתי מלמדים שלא הייתה מודעות כזו. "גם מבחינה ציבורית, אלו לא מעשים שהציבור מוקיע", הוסיף.

השופטים ביקשו מגולן להתייחס לטענת המדינה, לפיה 975,000 שקל מתרומותיו של דכנר לא הופנו למטרותיה העיקריות של יד שרה, ובעיקר - לבניית בית הכנסת ולריהוטו. גולן השיב, כי גם מתוך סכום זה - חלק ניכר הופנה לצורכי יד שרה. פוגלמן המשיך וציין, כי בית המשפט המחוזי קבע עובדתית שהייתה זיקה בין התרומות לבין פעולותיו של לופוליאנסקי. גולן ענה, כי חלק מן הקביעות היו מוטעות.

בנוגע לעונשו של לופוליאנסקי אמר פוגלמן, כי לבית המשפט העליון יש סמכות לפרש בצורה אחרת מאשר בתי המשפט המחוזיים את תיקון 113 לחוק העונשין, ולקבוע שניתן להביא בחשבון נסיבות כגון מצב רפואי. "ייתכן שאדוני יזכה את הרבים", אמר לגולן בהקשר זה.