פוגלמן. "מה זה אומר?" [צילום: פלאש 90]
|
|
העדר סטייה מהשורה רלוונטי לעונש |
אומר שרוזן צדק כאשר קבע שניתן להרשיע בשוחד גם בלי להוכיח סטייה מן השורה ● המדינה: ניתנו ליזמים הטבות ניכרות תמורת התשלומים שהעבירו; איננו טוענים שלא הייתה סמכות לתת אותן
|
|||||
השופט דוד רוזן לא ביסס את פסק דינו בפרשת הולילנד על עדותו של שמואל דכנר, אלא סקר את העדות, הביא את הטענות נגדה ואז התבסס על ראיות חיצוניות. רוזן גם הפעיל בצורה מחמירה את הכלל "פלגינן דיבורא" בנוגע לעדותו של דכנר. כך טוען (יום ב', 8.12.14) התובע, עו"ד יוני תדמור, בדיון בערעורים בפרשה בבית המשפט העליון.
השופט עוזי פוגלמן שאל מדוע היה צורך, לשיטת המדינה, שדכנר יתרום ליד שרה כשוחד לאורי לופוליאנסקי, בעוד הלל צ'רני תורם במישרין לעמותה. תדמור השיב, כי הוא יכול רק לשער, שהיה גבול לסכום שיכול היה צ'רני להעמיס כ"הוצאות פרויקט" ולכן השתמש בדכנר כצינור נוסף.
"העובדות מצערות מאוד, ודאי כאשר מדובר בתרומה לקהילה", הוסיף תדמור. "אבל העובדה היא שאנחנו מזהים בתיק הזה שיטת פעולה: לא כל השוחד עובר במעטפות ובגלגולים, אלא גם בערוץ שהוא לכאורה לגיטימי, אבל בפועל הוא ממלא אחרי כל הוראות החוק בנושא השוחד".
פוגלמן ביקש מתדמור להגיב על טענתו של צ'רני, לפיה החל לתרום ליד שרה רק ב-1995 משום שאז קיבלה המשפחה כספים מגרמניה. תדמור השיב, כי המשפחה הייתה מבוססת עוד לפני כן, וצ'רני עצמו אמר שהכספים הגיעו כבר בשנים 1992-1991, ולכן יש משמעות רבה לכך שהתרומות החלו רק במקביל לקידום הפרויקט. תדמור עמד על סמיכות האירועים בין התרומות ליד שרה לבין טיפולו של אורי לופוליאנסקי בפרויקט.
בעניינו של אביגדור קלנר שאל פוגלמן, מה ניתן ללמוד מזיכויים של שני המנהלים שחתמו על ההסכמים עם דכנר - שמואל גלאון ואמנון ספרן. התובעת, עו"ד אתי בן-דור, השיבה, כי הזיכוי היה מחמת ספק קל שנותר, וכי הוא דווקא מחמיר עם קלנר משום שהשניים אמרו שחתמו על ההסכמים לפי הוראותיו של האחרון.
בעניינו של לופוליאנסקי שאל השופט ניל הנדל, האם המדינה טוענת שהוא גייס את התרומות מדכנר וצ'רני, או שאחרים פעלו ויידעו אותו. בן-דור השיבה, כי בחלק ניכר מן המקרים טיפל לופוליאנסקי עצמו בגיוס, ובערעור - בניגוד לדיון במחוזי - כבר לא חולקת ההגנה על מודעותו לכל התרומות. לדבריה, אם הסניגור עו"ד יאיר גולן טוען שמדובר בהפרת אמונים (עבירה שהתיישנה), הרי שהוא מודה שהייתה זיקה בין התרומות לבין תפקידו הציבורי של לופוליאנסקי.
פוגלמן אמר, כי רוזן צדק באומרו שאין צורך להוכיח סטייה מן השורה כדי להרשיע, אך יש לכך השפעה בעניין העונש - במיוחד בעניינו של לופוליאנסקי. הוא שאל, האם אין צורך לצאת מתוך הנחה שלא הייתה סטייה מן השורה, רק לצורך העונש. "אם בית המשפט אומר להגנה: אני לא נותן לכם להביא עדים בנושא הזה - מה זה אומר?", תהה.
בן-דור השיבה, כי רוזן לא חסם עדי הגנה, וקונקרטית מנע רק הבאת עדים מומחים מטעם הולילנד פארק; התביעה הביאה עדים בנוגע להטבות שניתנו ליזמים. "טענו שהיו מעורבות יתרה והשפעה, היו הטבות מופלגות שבגינן ניתן שוחד ואשר תאמו את האינטרסים של היזמים", הוסיפה. "לא טענו לסטייה מן השורה. לא טענו שלא הייתה סמכות על-פי חוק לתת אותן".
השופט עוזי פוגלמן שאל מדוע היה צורך, לשיטת המדינה, שדכנר יתרום ליד שרה כשוחד לאורי לופוליאנסקי, בעוד הלל צ'רני תורם במישרין לעמותה. תדמור השיב, כי הוא יכול רק לשער, שהיה גבול לסכום שיכול היה צ'רני להעמיס כ"הוצאות פרויקט" ולכן השתמש בדכנר כצינור נוסף.
"העובדות מצערות מאוד, ודאי כאשר מדובר בתרומה לקהילה", הוסיף תדמור. "אבל העובדה היא שאנחנו מזהים בתיק הזה שיטת פעולה: לא כל השוחד עובר במעטפות ובגלגולים, אלא גם בערוץ שהוא לכאורה לגיטימי, אבל בפועל הוא ממלא אחרי כל הוראות החוק בנושא השוחד".
פוגלמן ביקש מתדמור להגיב על טענתו של צ'רני, לפיה החל לתרום ליד שרה רק ב-1995 משום שאז קיבלה המשפחה כספים מגרמניה. תדמור השיב, כי המשפחה הייתה מבוססת עוד לפני כן, וצ'רני עצמו אמר שהכספים הגיעו כבר בשנים 1992-1991, ולכן יש משמעות רבה לכך שהתרומות החלו רק במקביל לקידום הפרויקט. תדמור עמד על סמיכות האירועים בין התרומות ליד שרה לבין טיפולו של אורי לופוליאנסקי בפרויקט.
בעניינו של אביגדור קלנר שאל פוגלמן, מה ניתן ללמוד מזיכויים של שני המנהלים שחתמו על ההסכמים עם דכנר - שמואל גלאון ואמנון ספרן. התובעת, עו"ד אתי בן-דור, השיבה, כי הזיכוי היה מחמת ספק קל שנותר, וכי הוא דווקא מחמיר עם קלנר משום שהשניים אמרו שחתמו על ההסכמים לפי הוראותיו של האחרון.
בעניינו של לופוליאנסקי שאל השופט ניל הנדל, האם המדינה טוענת שהוא גייס את התרומות מדכנר וצ'רני, או שאחרים פעלו ויידעו אותו. בן-דור השיבה, כי בחלק ניכר מן המקרים טיפל לופוליאנסקי עצמו בגיוס, ובערעור - בניגוד לדיון במחוזי - כבר לא חולקת ההגנה על מודעותו לכל התרומות. לדבריה, אם הסניגור עו"ד יאיר גולן טוען שמדובר בהפרת אמונים (עבירה שהתיישנה), הרי שהוא מודה שהייתה זיקה בין התרומות לבין תפקידו הציבורי של לופוליאנסקי.
פוגלמן אמר, כי רוזן צדק באומרו שאין צורך להוכיח סטייה מן השורה כדי להרשיע, אך יש לכך השפעה בעניין העונש - במיוחד בעניינו של לופוליאנסקי. הוא שאל, האם אין צורך לצאת מתוך הנחה שלא הייתה סטייה מן השורה, רק לצורך העונש. "אם בית המשפט אומר להגנה: אני לא נותן לכם להביא עדים בנושא הזה - מה זה אומר?", תהה.
בן-דור השיבה, כי רוזן לא חסם עדי הגנה, וקונקרטית מנע רק הבאת עדים מומחים מטעם הולילנד פארק; התביעה הביאה עדים בנוגע להטבות שניתנו ליזמים. "טענו שהיו מעורבות יתרה והשפעה, היו הטבות מופלגות שבגינן ניתן שוחד ואשר תאמו את האינטרסים של היזמים", הוסיפה. "לא טענו לסטייה מן השורה. לא טענו שלא הייתה סמכות על-פי חוק לתת אותן".
|
|
ע"פ 4456/14, אביגדור קלנר נ' מדינת ישראל + ערעורים נוספים / פרוטוקול, 8.12.14 | |
|
פרוטוקול הדיון בערעורים במשפט הולילנד: תגובת המדינה לערעורי המורשעים
|
סלים ג'ובראן, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, צבי זילברטל
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| העדר סטייה מהשורה רלוונטי לעונש |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
|
|||||||||||||||||||||||||
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||

