הבדיקה בפרשת ביביטורס התארכה מעבר למקובל, משום שהמשטרה בדקה חומרים נוספים שהגיעו אליה ובחנה הסתעפויות של הפרשה. כך טוענת (22.1.15) פרקליטות המדינה בתגובתה לעתירתו של ח"כ מיקי רוזנטל, המבקש להורות על חקירה פלילית בפרשה לאחר שהבדיקה העלתה שאין מקום לחקירה כזו.

בתחילת תשובתה אומרת הפרקליטות, כי הבדיקה היא כלי מקובל שנעשה בו שימוש כדי להחליט האם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית, וכי הוא משמש לא רק בנוגע לאישי ציבור. מאחר שהחוק מחייב את היועץ המשפטי לממשלה להחליט בעצמו על פתיחת חקירה נגד ראש ממשלה מכהן, טבעי שתתבקש בדיקה בטרם יוחלט האם יש מקום לחקירה.

טענה מרכזית של רוזנטל היא נגד העובדה שהבדיקה נמשכה שלוש שנים. על כך משיבה עו"ד חני אופק: "ההסבר לכך נעוץ בזהירות שנתבקשה, עת נשקלה השאלה אם לפתוח בחקירה נגד ראש ממשלה, וכן בנסיבות המקרה המיוחדות, אשר הצדיקו התקדמות הדרגתית בבדיקה, בין היתר, עקב כך שבמהלך הבדיקה התקבלו חומרים נוספים ממבקר המדינה, ועקב כך שבמהלך הזמן נבדקו עניינים נוספים שהתעוררו".

הפרקליטות מוסיפה: "עצם הרחבת הבדיקה גם להיבטים נוספים מלמדת על הרצון למצות את אפיקי הבדיקה על-מנת שבסיומה ניתן יהא להחליט באופן מושכל אם קיימת תשתית המצדיקה חקירה פלילית. הרחבה זו, מטבע הדברים, הביאה להתמשכות הליך הבדיקה".

טענה נוספת של רוזנטל היא שראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא תושאל במסגרת הבדיקה ושהחוקרים הסתפקו בקבלת מידע מעורך דינו, דוד שמרון. על כך משיבה הפרקליטות באומרה, כי ההסברים שהתקבלו משמרון היו מספקים, ומכיוון שהיועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, החליט שלא לפתוח בחקירה פלילית - לא נמצאה עילה לחקור את נתניהו עצמו.

"אכן, ההתנהלות בגדרי הליך הבדיקה נשוא העתירה אינה אופיינית להליכי בדיקה אחרים מבחינה משכה ופעולות הבדיקה שנערכו. אולם כך נעשה עקב נסיבות העניין, וכן מחמת הזהירות היתרה שהוחלט לנקוט עקב ההשלכות הציבוריות והמוסדיות הכרוכות בפתיחת חקירה נגד ראש הממשלה", אומרת הפרקליטות.