ראש עיריית נצרת עילית הורשע בשוחד

שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, עודד גרשון, הרשיע (יום א', 19.2.15) את ראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו, ואת סגנו לשעבר, עדי ברקו, בקבלת שוחד.

במהלך המגעים להקמת האופוזיציה לאחר הבחירות המוניציפליות בשנת 2008, קיבל סימיון ברון, אשר נבחר למועצת העיר מטעם קדימה, פניות מגורמים שונים. הללו המליצו לו להצטרף לאופוזיציה או להתפטר מתפקידו כחבר מועצת העיר, שאם לא כן - עלולה גרושתו, דורה ברן, אשר הועסקה על-ידי החברה הכלכלית של העירייה, לעמוד בפני פיטורין. באותה עת שימש ברקו כיו"ר החברה הכלכלית והוא נטל חלק פעיל במגעים עם ברון.

בהמשך הורה גפסו למנכ"ל החברה הכלכלית להכין רשימה של עובדים המועמדים לפיטורין, והביא להכללתה של ברן ברשימה זו. משנודע לברון על הכוונה לפטר את גרושתו, הוא הסכים להצטרף לאופוזיציה. אז נאמר לו, כי הצעה זו אינה רלוונטית, אך ברן לא תפוטר אם יתפטר ממועצת העיר. מאחר שברון לא התפטר עד למועד שקבע גפסו, פוטרה גרושתו. לאחר פיטוריה, שוב הציע ברון להצטרף לאופוזיציה, אך הצעתו נדחתה.

גרשון קובע: "הונחה בפני מסכת ראייתית נסיבתית המצביעה על כך שמר גפסו היה מעורב בהתניה הפסולה מתחילתה. הגעתי למסקנה כי ההגיון והשכל הישר מובילים לתוצאה חד-משמעית שלפיה הנאשם 1 [גפסו] לא רק ידע על ההתניה הקושרת את אי-פיטורי דורה ממקום עבודתה בכך שהמתלונן יתפטר מחברותו במועצה, והסכים לכך, אלא גם שמר גפסו היה מעורב באופן אישי ביצירת ההתניה האמורה מראשיתה". הוא דוחה מכל וכל את טענת ההגנה, לפיה ברון הוא שהציע לגפסו את העסקה ובכך הציע לו שוחד.

לדברי גרשון, אין כל רלוונטיות לשאלה כיצד התקבלה דורה ברן לעבודה בחברה הכלכלית ומה הייתה איכות עבודתה, שכן אפילו אם כל טענות ההגנה בנושא נכונות - הרי שהתנייה המשך העסקתה בעמדתו הפוליטית של ברון מהווה עבירה.

עוד אומר גרשון, כי אין לסמוך על עדותו של מנכ"ל העירייה, אמיר אורן, אשר הייתה בלתי מהימנה ו"רצופה סתירות תוך ניסיון להסתיר את חלקו ביצירת ההתניה הנ"ל". בין היתר, ניסה אורן להסתיר את העובדה שבנו היה מועמד למועצת העירייה מטעם רשימתו של גפסו. גרשון קובע, כי כאשר יצר אורן לראשונה קשר עם ברון בנושא ההתנייה - הוא עשה זאת בהנחייתו של גפסו. עם זאת הוא מעיר, כי אין לראות באי-העמדתו של אורן לדין משום אכיפה בררנית, משום שברון לא הקליט את שיחותיו עם אורן - בניגוד לשיחותיו עם גפסו וברקו.

גרשון דחה את טענת ההגנה ולפיה נצ"מ (בדימוס) יעקב בורובסקי נטל חלק ב"ציד" נגד גפסו, לאחר שברון פנה אליו והוא יצר עבורו קשר עם המשטרה. גרשון אומר, כי התנהלותו של בורובסקי הייתה כמקובל בקרב עורכי דין ואין כל יסוד לטענות כלפיו, וכי העובדה שהוא אשר פנה ליאח"ה לא הביאה לטיפול מיוחד בתלונתו של ברון.

עוד נדחתה טענת ההגנה כאילו ברון היה סוכן של המשטרה וזכה ליחס מיוחד ממנה, וכן נדחתה הטענה בדבר מחדלי חקירה. גרשון אומר, שבנושא זה - כמו בעניין איכות עבודה של ברן - בזבזה ההגנה לריק זמן שיפוטי. הוא גם דחה את טענות ההגנה בנוגע לקבילות ההקלטות שביצע ברון, וקבע חד-משמעית שעדות המומחה מטעמה (דניאל הרפז) הייתה מגמתית. גרשון גם דוחה את ההסברים שניסה גפסו לתת לדבריו המוקלטים ואומר שמשמעותם פשוטה וברורה.

גרשון דחה את בקשת סניגוריו של ברקו להזמין תסקיר של שירות המבחן לבדיקת האפשרות להענשתו בלא הרשעה, וקבע את הטיעונים לעונש ל-2.3.15. את המדינה מייצג עו"ד רז ולטר, את גפסו מייצגת עו"ד פנינת ינאי, ואת ברקו - עוה"ד ארז גוטמן ומירי הרט.

משרד המשפטים מסר בתגובה: "הכרעת הדין החשובה מראה את החומרה שבהפעלת לחץ פסול על נבחר ציבור להתפטר מתפקידו, ובכך מגינה בכך על הזכות לבחור ולהיבחר, ומונעת פגיעה בה בצעדים פליליים במסגרת מהלכים פוליטיים. פסק דין זה מהווה נדבך נוסף במאבק המתמשך והעיקש שמנהלת מערכת אכיפת החוק נגד תופעת השחיתות בשלטון המקומי".