שירות מסרונים חינמי יאפשר מידע על מקום הקלפי

נאומו של ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, בכיכר רבין היה מטלטל. האיש דיבר מהלב, ללא תרגילים מלוכלכים ופוליטיקה זולה, ללא רטוריקה של אשף נאומים. פשוט ולעניין. ניכר היה שלא קל לאיש לעמוד בפני עשרות אלפים שבאו להאזין לו כי נמאס להם לשמוע ייאוש ועוד ייאוש. הם רוצים תקווה, אופק שיש לשאוף אליו. נתניהו מוביל לאסון, אמר דגן, ולהקת המשמיצים הגסים החלה את הקונצרט שלה בניצוחה של מירי רגב.

כל מי שמתימר להנהיג ואינו שם את סוגיות הביטחון והחברה האמיתיות במוקד השיח עם הציבורי ערב בחירות בנסיבות כל כך רגישות, מסכן את קיומנו כאן ואינו ראוי להנהגה. כבודה של תכססנות פוליטית במקומה מונח, אולם 10 ימים לפני בחירות אלה זו כבר "שעה 12" - עת להניח לדיבורי הסרק ולעבור לעסוק בעיקר. תתפלאו אולי, אבל קריאה זו מופנית בעיקר לחשבון הנפש של הציבור.

החבורה שהתקבצה תחת השם "מפקדים למען ביטחון ישראל" הינה חבורה הכוללת שמות נכבדים, ובחלקם אפילו נערצים. וכשקבוצה כה נכבדה ממקדת את פעילותה בהפלתו של נתניהו, קשה מאוד להגדיר אותה כקבוצת שמאלנים עוכרי ישראל החותרים ביודעין תחת קיומה של מדינת היהודים.

ישנו פתגם שהעלו אותו ארצה היהודים יוצאי מדינות ערב, ואין ספק שהמחנה הימני בישראל מאמץ אותו קרוב לליבו, וחי על פיו: "אל תאמין לערבי אפילו יהיה 40 שנה בקבר".

צלצול הפעמון בכניסה לישורת האחרונה - 9 ימים לפני יום הבוחר מתחילה התייצבות של כוונות ההצבעה. המודעות לעובדת קיומן של הבחירות גוברת גם תודעתית ובעיקר הצורך להכריע בין חלופות אישיות. לעתים הפערים אצל הבוחר אינם גדולים ומכאן שינויים לעומת התשובות בסקרים. לדוגמה כאשר הבוחר נדרש להכריע בסקר ותת תשובה אחת בשעה נתונה והוא תומך 55% בליכוד ו-45% בבית היהודי הרי שבסקר יענה כי יצביע ליכוד אך בפועל ישנה רק במעט דעתו ויצביע הבית היהודי. השינוי אצלו באופן אישי אינו דרמטי אך לגבי תוצאות האמת בקלפי השוני גדול מאוד. כך אצל לא מעט בוחרות ובוחרים שהעדפתם לגבי כוונת ההצבעה אינה מוחלטת ומתחלקת בין מספר מפלגות (בדרך כלל באותו גוש).