מדיקה שולמן לא חשבה שתישאר ערירית בגיל 45, לאחר 28 שנות נישואין. ואולם, בשנת 99' חלה בעלה במחלה ממארת. הוא אושפז וטופל לסירוגין במשך שנתיים, עד שהמחלה הכריעה אותו לבסוף. משך כל אותו זמן, סעדה אותו מדיקה וטיפלה בו במסירות.
עם מותו, נקבר בעלה בבית העלמין בטירת הכרמל. כל שביקשה אז מדיקה, היה להיקבר לצד בעלה, לכשיבוא יומה, כפי שהוא ציווה בצוואתו ועל-פי רצונה שלה. לשם כך, הזמינה את חלקת הקבר הצמודה לו, ותמורת זאת שילמה סך של 3,900 ש"ח לחברת קדישא שעל-יד המועצה הדתית טירת הכרמל ולמועצה הדתית עצמה.
שולמן נהגה לעלות באופן תדיר לקברו של בעלה, עד שבמהלך שנת 2000 גילתה לתדהמתה, כי "תפסו לה" את הקבר... החלקה הסמוכה לבעלה, אותה רכשה, נתפסה על-ידי נפטרת שהלכה לעולמה ונטמנה באחוזת הקבר שיועדה לה עצמה. לכן, הגישה תביעה בבית משפט השלום בחיפה.
הנתבעות, חברה קדישא והמועצה הדתית, הודו מייד בטעות. אולם הוסיפו, כי היה על שולמן לגדר את אחוזת הקבר על חשבונה, וכי תנאי זה הוסבר והובהר לה היטב. לגירסתם, הטעות המצערת אירעה בשל כך שהתובעת לא מילאה אחר המוטל עליה ולא גידרה את חלקת הקבר.
הצדדים הסכימו כי בית המשפט יפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. יובהר, כי אין הכוונה שהצדדים מגישים הסכם פשרה לבית המשפט והוא מעניק לו תוקף של פסק דין, אלא מדובר שהשופט יכריע בסוגיה מסויימת או בתביעה כולה, בדרך של פשרה, כאשר הוא אינו מחוייב, כמובן, לפסוק בין שתי העמדות ולקבל את התביעה במלואה או לדחותה במלואה.
בהחלטתו, התייחס השופט אמיר טובי לנסיבות המיוחדות של המקרה: "בחנתי את טענות הצדדים כפי שהועלו בסיכומיהם, ושמעתי את דברי התובעת אישית לפי בקשתה, ושוכנעתי כי לתובעת אכן נגרמו צער, כאב ועגמת נפש כבירים, שהעצימו את רגשי האבל על מות בעלה שנפטר בטרם עת בגיל צעיר".
"אכן", הוסיף השופט טובי, "הסיטואציה המונחת בפניי בתיק דנא הינה קשה ועגומה. ספק אם יש בפיצוי כספי כדי להמעיט ולהקהות את הצער והכאב שנגרם לתובעת. בבואי לכמת ולתרגם אותו למונחים כספיים, דומה כי הפיצוי ההולם את נסיבות העניין לא יפחת מסך 40,000 ש"ח".
"נוסף לפיצוי", קבע השופט, "זכאית התובעת להשבת הסכום ששלמה לידי הנתבעות בגין אחוזת הקבר בסך 3,900 ש"ח, כשסכום זה נושא ריבית והפרשי הצמדה ממועד תשלומו... כן תשלמנה לתובעת הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 8,500 ש"ח בתוספת מע"מ כדין".
ת.א. 5418/02 מדיקה שולמן נ' המועצה הדתית טירת הכרמל ואח'
