"שוק התקשורת המסחרית חייב לעבור טלטלה"

"שוק התקשורת המסחרית חייב לעבור טלטלה והסדרה" - כך אמר (יום ב', 29.6.15) יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ איתן כבל, בדיון שעסק בהוצאה לפרסומות בערוצים המסחריים, ברדיו ובאינטרנט. כבל אמר את הדברים בין היתר בעקבות נתונים במסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת לדיון, מהם עלה כי ההוצאה לפרסום בישראל נמצאת בירידה מתמדת.

הוא ציין כי נושא הפרסום הוא הליבה של התקשורת המסחרית בישראל ואמר כי בעבר הוקמה ועדת פלד שהגדירה את מימון הגופים וקבעה כי "התקשורת הכתובה תמומן מפרסום בעיתון ומאז זה נשבר עם 'ישראל היום', רשות השידור תמומן מאגרה וגם זה כבר נשבר, הטלוויזיה הרב ערוצית מדמי מנוי והטלוויזיה המסחרית אמורה לחיות מפרסומות - בינתיים העולם השתנה מקצה לקצה עם כניסת כוחות כמו פייסבוק ויוטיוב". ח"כ כבל הוסיף עוד כי הירידה בפרסום עלולה להביא לסכנת הישרדות של כלי התקשורת ובקש לברר האם הכללים שנקבעו במאה הקודמת נכונים למצב כיום.

הכלכלן איתמר מילרד ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג את הנתונים ואמר כי למרות שבישראל יש צמיחה גבוה עוגת הפרסום מתכווצת וכיום עומדת על 3.6 מיליארד שקל. הוא ציין כי ב-2004 נתח הפרסום באינטרנט עמד על 3% בלבד וכיום הוא זינק ל-22%, בעיקר על חשבון הפרסום בעיתונות הכתובה. המשנה למנכ"ל רשת, אילן טוביהו, אמר כי "בשורה התחתונה שוק הטלוויזיה המסחרית על סף קריסה. עוגת הפרסום תקועה ומ-2010 ירדה ב-300 מיליון שקל". לדבריו, "אחת הבעיות הכי קשות היא הגופים הבינלאומיים, כמו פייסבוק ויוטיוב שלא נמצאים תחת רגולציה, הלוקחים כחצי מיליארד שקל מתקציבי הפרסום בישראל".

מנכ"ל חברת יפעת, נתי יעקבי, אמר כי בישראל יש מבצע צבאי כל שנתיים, הייתה מחאה חברתית ויוקר המחיה והמיתון משפיעים גם עם על כך שהמפרסמים מפרסמים פחות. לדבריו, אומנם פרסום באמצעות תוכן שיווקי הוא זניח, אם רוצים לעזור לטלוויזיה צריך לשקול לאפשר זאת. עוד ציין יעקובי כי גוגל ויוטיוב שינו את כללי המשחק בכך שהם מאפשרים תשלום לפי תוצאות. מנכ"לית איגוד השיווק הישראלי, תלמה בירו, אמרה כי ההוצאה לתוכן שיווקי נאמדת בכ-150 מיליון שקל. גם היא קראה לאפשר זאת ואמרה: "תעזרו לנו להפסיק להיות עבריינים ותאשרו הסדרה של התוכן השיווקי. יש משנה סדורה כך שאף צופה לא יולך שולל ונוכל להכניס מאות מיליוני שקלים לשוק הזה".

ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) אמר כי "לא צריך להגדיל את נתח הפרסום בשביל תוכניות זבל, אם מגדילים את הנתח צריך להבטיח טלוויזיה איכותית". יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, אוה מדז'יבוז' אמרה כי הטלוויזיה המסחרית מורכבת מחברות פרטיות המחזיקות במשאב ציבורי, על כן יש רגולציה שנועדה לדאוג ציבור, אך הרגולציה נעצרה לפני 20 שנה וצריך לתת על זה את הדעת. לדבריה, חלק מהפתרון הוא המעבר לשיטת הרישיונות. טוביהו הגיב ואמר כי גם במשטר של רישיונות 3 ערוצים יפסידו יחד 260 מיליון שקל בשנה לכן לטענתו זה לא הפתרון. יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין, ד"ר יפעת בן חי שגב, אמרה כי השוק כושל מאחר שלא נעשה החיבור בין הכלכלה לתוכן. יו"ר ארגון העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי, אמר כי העיתונות נמצאת במצב של אבסורד מובנה, כי ככל שתעשה עבודה טובה יותר מצב הפרסום יהיה יותר גרוע. "למשל בתקופת לחימה, עיתונאים צריכים לעבוד קשה יותר ואז מפטרים אותם כי אין פרסומות ואין כסף". לדבריו, הפרסום הסמוי הוא אחד האיומים המרכזיים על העיתונות, כי הוא גם חותר תחתיה וגם מממן אותה.

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי הוא מתכוון לפנות לשר התקשורת בדרישה לא להמתין עד שהשבר בשוק התקשורת המסחרית יגיע. "דבר אחד ברור - השוק חייב לעבור טלטלה והסדרה". ח"כ כבל התייחס לרגולציה ולתוכן השיווקי ואמר כי לעיתים כשאין לרגולטור כלים לשלוט בענף הוא עוצם עין. "כל שוק התקשורת הזה עוסק בקריצות והעלמות עין ואנחנו כגורם המפקח לא יכולים להרשות לעצמנו שזה יימשך. בכוונתי להיפגש בקרוב עם מנכ"ל משרד התקשורת, להציב בפניו את האתגרים ולדעת לאן המשרד מתכוון ללכת. אם נידרש נזמין לכאן את שר התקשורת כי מישהו צריך לתת את הדעת על העניין", אמר ח"כ כבל.