בנדלר: הממשלה מצפצפת על החוק

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה (יום ב', 29.5.15 את הצו המאריך את עבודת רשות השידור בשלושה חודשים נוספים. היו"ר איתן כבל הזכיר כי מדובר בהמשך לדיון שקיימה הוועדה בנושא לפני כחודש, ואמר כי כעת מונח על שולחן הוועדה הצו בחתימת שרי התקשורת והאוצר. הוא אף הבהיר כי הכוונה היא לצאת מהדיון עם תשובות ברורות באשר למציאת פתרון למצב ברשות השידור.

השר אופיר אקוניס (הליכוד) הציג את הבקשה לאישור הצו בפני הוועדה ואמר: "כמדיניות הממשלה מאמינה בפתיחת פיות ולא בסגירת פיות. כל דעה צריכה לבוא לידי ביטוי בוודאי בשידור הציבורי, ואין עמדות עליונות ונחותות. אין פה אופוזיציה ואופוזיציה, המטרה שיהיה שידור ציבורי ושלא נגיע למצב של יוון, שם הממשלה החליטה על סגירת השידור הציבורי". אקוניס הוסיף כי, על דעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אין כוונה לחזור למתווה של גביית אגרה מהציבור. עוד אמר: "כפי שהתרעתי בפני השר הקודם, בלוח הזמנים שנקבע בחוק אין סיכוי להקים גוף שידור, לכן נדרשת דחייה, כדי שבזמן הזה ניתן יהיה להבטיח את הקמת תאגיד השידור הציבורי הישראלי במהירות האפשרית". מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, אמר כי החוק בלתי ישים מאחר שיש בו קשר גורדי בין פינוי הנדל"ן לפיטורי העובדים, אותו מנסים לפרק. הוא הוסיף כי תוך כחודש יוגש מתווה לצאת מהפלונטר כאשר שינוי החקיקה המרכזי הוא שינוי יום התחילה של התאגיד החדש. לדבריו, ההערכה האופטימית שצריך עוד כ-9-6 חודשים להקמת התאגיד והערכה הפסימית היא שנדרשת עבודה של עוד שנה.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, אמר כי לפי חוות הדעת של האוצר "יש קושי רב לבצע מימון תקציבי בתקופת הביניים. אם ראש הממשלה רוצה לחתום על צו האגרה שיחתום, ואז הכל יתקיים כדין. מנסים לא לגבות אגרה ואז לקחת מהאוצר כסף שיהיה חסר במקום אחר. שר האוצר נתן הסכמה לצו כדי שנראה מתווה להתקדם בהקמת התאגיד החדש, לא יהיה מצב שאין מתווה והאוצר מממן 450 מיליון שקל בשנה". היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, הזכירה כי בדיון הקודם אמרה שסעיף 113 לחוק השידור הציבורי מחייב את האוצר לממן את פעילות רשות השידור בתקופת הביניים. היא הוסיפה כי סעיף 28א לחוק רשות השידור מחייב את השר לקבוע בכל שנה את סכום האגרה, אך ברור שאין כוונה לעשות זאת. "המצב חמור במיוחד כי מדברים על שתי זרועות של הממשלה, בעוד יד אחת מסכלת אפשרות לגבות אגרה מצד שני האוצר לא מממן את פעילות הרשות אם האגרה לא נגבית. נוצר מצב שהמחוקק מחוקק והממשלה מצפצפת על החוק. כך או כך התוצאה שיש חוק שלא מקוים", אמרה.
היו"ר כבל הבהיר בעניין זה כי הוועדה תפנה ליועץ המשפטי לממשלה, שיכריע במחלוקת בין המשרדים. "הבורר זו סדרת טלוויזיה. התפקיד שלנו זה לפקח על עבודת הממשלה ולא להכריע מי צודק במקרה הזה", אמר. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) שעמדה בכנסת הקודמת בראשות הוועדה המיוחדת לחקיקת חוק השידור הציבורי, אמרה כי היא לא מבינה איזה צעדים ננקטו כדי ליישם את החוק והוסיפה כי טרם אושר מינוי חברי הדירקטוריון. "הממשלה עושה יופי של עבודה למסמס את החוק, וזה אותו ראש ממשלה שהעביר את החוק בממשלה ובכנסת הקודמת", אמרה. העובדים קראו לעברה קריאות ביניים ואמרו כי הייתה צריכה לחשוב על זה קודם. השר אקוניס הזכיר לאלהרר שביטול האגרה היה גולת הכותרת של מסיבת עיתונאים שערכו שר האוצר דאז יאיר לפיד ממפלגתה ושר התקשורת דאז גלעד ארדן הרבה לפני הקדמת הבחירות. אלהרר הגיבה ואמרה כי האגרה לא הייתה צריכה להתבטל בדרך הזאת.

ח"כ אילן גילאון (מרצ) אמר כי בעצם "השר אקוניס הודה שהחוק הוא גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה ואלה שהציתו את האסם מזמן ברחו". הוא הוסיף כי הוא לא מופתע מכך שהממשלה עבריינית ומפרה את חוקי הכנסת. באב"ד הגיב ואמר כי אם לא יעשו צעדים להקטנה משמעותית של ההוצאות האוצר לא ייתן יד למימון רשות השידור, וציין את הפינוי של מתחם שרונה שיאפשר לפתור גם חלק מבעיות הנדל"ן. השר אקוניס הגיב בציניות כי "בטח ראש עיריית תל אביב יאשר שם בנייה לדיור ציבורי". ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) הוסיף גם הוא בציניות כי זה מה שיפתור את משבר הנדל"ן.

היו"ר כבל אמר כי עד כה כל אחד מספר למה השני לא בסדר. הוא הוסיף כי שר האוצר הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך והוא צריך לבצע מהלך משולב עם ראש הממשלה, כשגם העובדים נותנים את חלקם. כבל הבהיר בתקיפות כי "אם ראש הממשלה מתכוון להביא שינוי בהליכי המינויים - שישכח מזה", ואמר כי הוא מצפה לשמוע את שר האוצר גם בעניין הזה. ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) הוסיף כי הממשלה מפרה חוק, רומסת את זכויות העובדים ואי-אפשר להעניש אותה. הוא ביקש לקבל תשובות קונקרטיות על מה מתכוונת הממשלה לעשות בשלושת החודשים הקרובים. הוא פנה למנכ"ל האוצר וקרא לו שלא להציב תנאים למימון, אחרת ימליץ שלא לאשר את הצו. באב"ד הגיב: "אין דבר כזה, אז אל תאשרו". ח"כ כבל אמר כי "אם זה יקרה מי שיפגע בסוף יהיה רק העובדים, ואני לא אתן לזה לקרות". ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) אמר כי ראש הממשלה לא רוצה שידור ציבורי ומעולם לא רצה. ח"כ נאוה בוקר (הליכוד) דחתה את ההאשמות כלפי ראש הממשלה ואמרה כי הדברים לא היו ולא נבראו. "יש רצון שיהיה שידור ציבורי מאוזן ושלכל הציבור תהיה יכולת להתבטא", אמרה.

יו"ר הוועדה סיכם ואמר כי לא בקלות הוא ממליץ להצביע בעד ההארכה וכי הוא מוחה בכל תוקף על ההחלטה לעכב תשלום כלשהו לעובדים. "הם לא בני ערובה במאבקים ואף עובד לא צריך להיפגע", אמר. הוא הוסיף כי בכוונתו, יחד עם חברי הכנסת פריג' ודוד ביטן (הליכוד) להיפגש עם השר אקוניס, עם באב"ד ופילבר בתוך 10 ימים, כדי לעקוב מקרוב אחר ביצוע התיקונים הנדרשים. ח"כ כבל שב והבהיר: "שינוי שיחזיר את הפוליטיקה לא יקום ולא יהיה". הוא שב והזכיר כי הוועדה תפנה ליועץ המשפטי לממשלה על-מנת שיכריע במחלוקת ויקבע מי צריך לממן את הרשות עד הקמת התאגיד החדש, ואמר כי דיון מעקב נוסף יתקיים בעוד שלושה שבועות. בתום הדיון אישרו חברי הוועדה פה אחד את הצו. בהצבעה השתתפו היו"ר כבל וחברי הכנסת יצחק וקנין (שס), נורית קורן, נאוה בוקר, דוד ביטן (הליכוד), עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) ויוסי יונה (המחנה הציוני).