ועדת המדע והטכנולוגיה דנה (יום ב', 20.7.15) בהיערכות ישראל ללוחמת רשת ובחשיבות הגנה על תשתיות לאומיות. בישיבה השתתפו בין היתר חברי כנסת, ראש מטה הסייבר הלאומי ד"ר אביתר מתניה, מהנדסי תוכנה ומומחים לאבטחת מידע.

בפתח הישיבה ציין יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, כי האיומים במרחב הקיברנטי אינם רק ביטחוניים, אלא גם לאומיים ופרטיים - כך שהמוכנות הממשלתית צריכה להיות כוללת. "ישראל נחשבת לאחד היעדים המרכזיים לפצחנים חובבים ומקצועיים, בין אם מדובר בעברייני רשת ובין אם מדובר בפעילי טרור. ישראל רוצה וצריכה להיות המובילה עולם בתחום הגנת הסייבר", אמר.

פרופ' יצחק בן-ישראל, יו"ר המולמו"פ ויו"ר סוכנות החלל הישראלית, אמר כי "לשם הגנת הסייבר נדרשת תשתית אקדמית ותשתית טכנולוגית חזקה. כדי להתמודד עם איומי הסייבר יש לפעול לא רק בהגנה על הגוף שיותקף אלא גם בפעילות מול התוקף, בדיוק כפי שהמלחמה בטרור אינה מסתכמת רק במאבטח עם מגנומטר, אלא היא כוללת פעילות מודיעין ואכיפה כנגד מי שמניעים את הפעילות".

ח"כ יואב קיש (ליכוד) וח"כ חיים ילין (יש עתיד) תהו כיצד מגן מטה הסייבר על המאגר הביומטרי. על כך השיב ראש מטה הסייבר הלאומי, ד"ר אביתר מתניה, כי "המאגר הביומטרי מוגן באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, וגם אם הוא ייפרץ, מרבית המידע שבו לא ייחשף". עו"ד אלון בכר, ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, אמר כי "המאגר מוקף בשכבות הגנה רבות וניתן לומר שהמאגר מוגן ללא חשש".


מתניה אמר כי המטה בראשותו מורכב משלוש זרועות: בניית המערך ההגנתי מפני מתקפות סייבר, מחקר ופיתוח טכנולוגיות אבטחה ובניית העוצמה של ישראל כמובילה בתחום. עוד אמר כי ישראל עומדת לחתום בקרוב על 'אמנת בודפשט' שהיא האמנה הבינלאומית הראשונה המטפלת בפשעי מחשב.
לשאלתו של מקלב האם ישראל עברה לאחרונה מתקפה קיברנטית משמעותית, השיב מתניה כי "אנחנו מותקפים כל העת הן על-ידי גורמי פשיעה והן על-ידי גורמי טרור. בכל פעם שיש עימות כזה או אחר - למשל מבצע צוק איתן - ראינו עלייה במספר מתקפות הסייבר על גופים בישראל. ישראל מותקפת הרבה יותר ממדינות אחרות בעולם ומספר התקיפות רק יתגבר בשנים הבאות. מדובר לא רק באיומים על גופים רשמיים ותשתיות לאומיות חיוניות, אלא גם על חברות וסקטורים פרטיים", הוסיף.

הוא הוסיף כי בהתאם למדיניות ההגנה הכוללת מפני לוחמת רשת, החליטה הממשלה רק לפני כחודשיים על הקמת רשות סייבר לאומית שתפעל יחד עם השב"כ והמוסד. תפקידה של רשות ה-CERT לפעול מול כלל הגורמים המאוימים ולהנחות אותם בדרכי ההתמודדות, כאשר לצורך כך מסתייעים במקורות מידע בעולם. בנוסף הוקמה גם יחידת סייבר ביחידת להב 433.

ח"כ אבי דיכטר (ליכוד) אמר כי מלבד היערכות הסייבר הממשלתית על גופים ותשתיות לאומיות, חשוב גם שלא יישכח האזרח הפשוט שגם מצוי תחת איום הסייבר. "אם כל דירה בישראל צריכה לקבל אישורי בטיחות מחברת החשמל, ממכבי האש ומגורמים נוספים - צריך גם לקבוע אישור בטיחות מפני סייבר", דבריו.

תמיר שניידרמן, סמנכ"ל חרום וביטחון, מידע וסייבר במשרד האנרגיה והמים ציין כי חלק גדול מהתשתיות הלאומיות הופרטו בשנים האחרונות, אך "אנחנו מקדמים הקמת מטה סייבר ייעודי להגנה על תשתיות אנרגיה ומים". גדעון קונפינו, מנהל חטיבת אבטחת מידע וסייבר בחטיבת התקשוב הממשלתית אמר כי כבר בקרוב יידרש כל משרד ממשלתי לגבש תוכנית להגנת סייבר. רפ"ק גלעד בנט, יועץ משפטי לסייבר במשטרת ישראל הזכיר אף הוא את 'אמנת בודפשט' עליה תחתום ישראל בקרוב, אך ציין כי כבר כיום מפעילה משטרת ישראל מטה לוחמת רשת הפעיל 24 שעות ביממה ובשיתוף בינלאומי כדי לתת מענה לפשעי מחשב.

בתום הישיבה אמר יו"ר הוועדה מקלב, כי "ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת רואה חשיבות רבה בהגנת סייבר, לא רק על מתקנים חיוניים אלא על כלל המשק עד רמת האזרח הפשוט. אנו מציעים כי רשות הסייבר תפרסם מעת לעת הנחיות לציבור. כמו-כן הוועדה מבקשת למנוע מצב של ריבוי גופים העוסקים בתחום. איננו רוצים להגיע ליום דין ורק אז להידרש לשיתוף הפעולה".