התנאים בבתי הכלא בישראל קשים ובמקרים מסוימים בלתי אנושיים, ואף ניכר שקיימת מדיניות מכוונת של שירות בתי הסוהר לעבור על החוק והתקנות. כך עולה (יום א', 2.8.15) מדוח הסנגוריה הציבורית על ביקורי נציגיה ב-27 מתקני כליאה בשנים 2014-2013. לדברי הסנגוריה, אין המדובר בבעיות או בכשלים נקודתיים ומקומיים אלא בבעיה כלל-ארצית, המביאה לפגיעה יומיומית בזכויותיהם הבסיסיות של עצורים ואסירים רבים, ולפגיעה בכבודם כבני אדם.

הסנגוריה הציבורית מצביעה על כך, שבניגוד לפסיקת בית המשפט העליון - יש אסירים שמרחב המחיה שלהם הוא 3-2 מ"ר בלבד, ולעיתים אף פחות. בחלק מבתי הכלא הוחזקו כלואים בתנאי הפרדה, בידוד או שמירה קשים ביותר, כאשר לעיתים ההחזקה בתנאי הפרדה נובעת ממצב נפשי קשה של כלוא או כלואה, עילה שאינה מצדיקה החזקה בהפרדה ומנוגדת לחוק. בחלק מהמקרים מוחזקים האסירים המופרדים באגפים "שמורים" מבלי שהם מוגדרים בחוק כאסירי הפרדה, תוך עקיפת הכללים והביקורת השיפוטית המתחייבת מעצם החזקתם בהפרדה.

עוד נתקלו אנשי הסניגוריה הציבורית בשמונה מבתי הסוהר בשימוש בכבילה בלתי מידתית של אסירים ועצורים; בתנאי חום קשה ותחושת מחנק בתאים; בשירותי כריעה הממוקמים מתחת לצינור המקלחת, כך שהאסירים נאלצים לעמוד על פתח השירותים כדי להתקלח; במחסור בציוד בסיסי החושף את האסירים לפגעי מזג האוויר; בתנאי היגיינה ותברואה ירודים; בליקויים במתן טיפול רפואי לאסירים; בבעיות במימוש הזכות לקשר עם בני משפחה, הזכות למפגש עם עורך דין וזכות הגישה החופשית לערכאות שיפוטיות. בעיות אלו ממשיכות להתקיים למרות שהסנגוריה הציבורית הצביעה עליהן כבר לפני שלוש שנים.

ליקויים נוספים שנמצאו במתקני שב"ס קשורים לתשתית הטיפולית-שיקומית והם מתבטאים, בין היתר, במחסור בעובדים סוציאליים בחלק מבתי הסוהר, במחסור בקבוצות טיפול ושיקום לכלואים שאינם דוברי עברית (בעיה עליה כבר העיר בית המשפט העליון) ובליקויים הנוגעים למסגרות החינוך, התעסוקה והפנאי.

הסנגוריה הציבורית מסיימת את הדוח בציטוט מדבריו של אהרן ברק: "אכן, המאסר מחייב, מעצם מהותו, שלילת חופש, אך אין בו כדי להצדיק, מעצם מהותו, פגיעה בכבוד האדם. ניתן לקיים מאסר שישמור על כבוד האדם של האסיר. חומות הכלא אינן צריכות להפריד בין האסיר לבין צלם האנוש ... בית סוהר אסור לו שייהפך למכלאה, וחדר האסיר אסור לו שייהפך לכלוב ... לא נהיה אנושיים אם לא נבטיח רמה אנושית לאסירים שבחברתנו. אין להשיג את מטרותיה של הענישה הפלילית על-ידי פגיעה בכבוד האסיר ובצלמו כאדם".

השב"ס מסר בתגובה: אנו מברכים על הדוח ועל ההערכה המובעת בו לרצינות בה מתייחס שב"ס לדוחות הביקורת שעורכת הסנגוריה ולמאמצים הננקטים בשב"ס להביא לשיפור המצב. היינו מודים אם לצד הביקורת, תסייע הסנגוריה הציבורית גם בהשגת אמצעים לשיפור המצב הקיים.

"שב"ס סבור שדרך עריכת הדוח והצגתו – לרבות פירוט הנושאים כמסקנות גורפות וכוללניות - אינה הוגנת ואינה מקצועית. כל סעיף ביקורת בכל אחד מהדוחות זכה להתייחסותינו הפרטנית וגם להשגותינו, שכן חלק מהטענות שעלו בהם לא נמצאו בהכרח מדויקות ועל חלק מהן חלקנו מטעמים מקצועיים. לצערנו, הדוח מעצים היבטים שליליים בלבד, אינו משקף נכונה את המציאות בעת פרסומו ובכך חוטא לטעמנו לתפקידו". השב"ס מחייב להמשיך ולטפל באסירים בצורה המיטבית באמצעים העומדים לרשותו.