משקל החוב הציבורי בתוצר ימשיך לעלות ב-2004 והוא צפוי להתייצב רק ב-2005 - כך אמר ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, סגן מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל, בכנס על מדיניות תקציבית שאורגן על ידי מכון פאלק מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
"על רקע זה, רצוי שהממשלה תעמוד ביעדי הגירעון החדשים - 4 אחוזי תוצר ב-2004 ותקרת גירעון של 3 אחוזי תוצר ב-2005. חשוב לבחון בקפידה האם ההצעות החדשות להפחתת מיסוי עקביות עם יעדי הגירעון החדשים.
"הקיצוץ בתקציב של השנתיים האחרונות הוכתב על ידי הצורך להגיב לאובדן הכנסות המדינה עקב השפל המתמשך שפקד את המשק. השלכה נוספת של האובדן המתמשך בהכנסות הייתה העלאת שיעור המס ב-0.7 אחוז תוצר במצטבר בשנים 2003-2002.
"בפעם הראשונה מאז תכנית הייצוב של 1985 ירדה השנה ההוצאה הציבורית (במונחים ריאליים). ירידה זו בולטת על רקע השוואה לשנים 2001-1999, בהן גדלה ההוצאה הציבורית בשיעור שנתי ממוצע הגבוה מ-5 אחוזים במונחים ריאליים".
הקיצוץ בסעיפים השונים היה בסדר גודל דומה - "קיצוץ אחיד", שמשמעותו היא העדר קביעת סדרי עדיפויות ברורים בין סעיפי התקציב השונים. על פי הצעת התקציב המונחת על שולחן הכנסת, גם ב-2004 צפויה ירידה בהוצאה הציבורית.
על פי המלצות ועדת העוני, המשותפת למשרד האוצר ובנק ישראל, נדרשים משאבים תקציביים נוספים בתחום הרווחה.
מדיניות תקציבית התומכת בצמיחה צריכה לכלול הפחתת הגירעון התקציבי תוך שאיפה להקטנת שיעור המס בעתיד, הגדלת ההשקעות בתשתית ובמו"פ, והגדלת ההשקעה בחינוך, תוך ייעול מערכת החינוך.
תוצאות של מחקרים בעולם, והניסיון ההיסטורי בישראל, מלמדים כי החזרה לצמיחה מלווה בהגדלת ההוצאה הציבורית. לפיכך, כשהמשק יחזור לצמוח, יידרש מאמץ מיוחד כדי לעמוד ביעד החדש - לפיו ההוצאה הציבורית תעלה ב-1 אחוז ריאלית החל מ-2005.
רצוי להקים צוות מקצועי, שתפקידו יהיה בניית מסגרת תקציב רב-שנתית. הצוות יפרסם דו"ח תקופתי בו הוא יתרגם את כל החלטות הממשלה לתוואי הצפוי של ההוצאה הציבורית עם אופק של חמש שנים קדימה, ויציע לממשלה חלופות שונות לייעול ההוצאה הציבורית במטרה לעמוד בחוק החדש.
