בתגרה שפרצה בחאן יונס, בין תומכיו של
מוחמד דחלאן לבין תומכיו של יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס, נפצעו עשרה בני אדם. סוכנות הידיעות "צפא" דיווחה (5.9.15) כי הקטטה פרצה במהלך הצבעה בבחירות המקומיות לסניף תנועת פתח. זהו איננו העימות האלים הראשון ברצועת עזה בין שני המחנות ועימותים כאלה ארעו גם במחנות הפליטים בצפון הגדה בחודשים האחרונים, בעקבות התגברות כוחו של דחלאן במחנות האלה.
קרב הירושה רק החל, והאירועים האלימים האלה עלולים להיות הסנונית הראשונה לגבי מה שצפוי בהמשך בשטח אם עבאס אכן יחליט לפרוש מן החיים הפוליטיים.
דחלאן, האויב הפוליטי המר ביותר של יו"ר הרש"פ אבו מאזן, מריח את התקרבות הקץ הפוליטי של יריבו ונערך בהתאם מבחינה פוליטית ובשטח עצמו. בחודשים האחרונים הוא הצליח לחזק את כוחותיו לא רק בגדה וברצועה אלא גם בתוך מחנות הפליטים בלבנון, שם נאבקת תנועת הפתח מול הארגונים האיסלאמים הג'יהאדיסטים.
האיש, שגורש מתנועת פתח בעקבות הסכסוך האישי שלו עם עבאס והאשמתו במעשי שחיתות, מנסה בחודשים האחרונים לחזור לזירה הפוליטית הפלשתינית, לצורך התמודדות על תפקיד יו"ר הרש"פ, באמצעות פעילות בזירה הערבית והבינלאומית.
מצרים ואיחוד האמירויות רואים בו את המועמד הראוי ביותר לתפקיד. נשיא מצרים עבד אלפתאח א-סיסי, שיחסיו עם עבאס מעורערים, תומך בכל כוחו בדחלאן ומעדיף אותו על פני המועמדים הפלשתינים האחרים לתפקיד.
דחלאן ניסה לאחרונה להתערב במאמצי התיווך של
טוני בלייר, שליח הרביעייה הבינלאומית לשעבר, להשיג רגיעה ארוכת טווח ברצועת עזה. העיתון "אלערבי אלג'דיד" דיווח ב-4 בספטמבר כי דחלאן נועד בשבוע שעבר בקהיר עם בלייר ובכירים מהמודיעין המצרי כדי לדון בנושא.
דחלאן איננו מסתיר את שאיפתו להיות יו"ר הרש"פ ואת דעתו על פטרונו הפוליטי לשעבר עבאס. בראיון שהעניק ב-1 בספטמבר לעיתון המצרי "אליום אלסאבע", הוא כינה אותו במילים "דיקטטור קטן" והאשים אותו כי "מנע ממנו להגיש סיוע לתושבי הגדה". למרות שגורש מתנועת הפתח ולמרות מלחמת ההכפשות האישית שמנהלים נגדו עבאס ובכירים נוספים בתנועת הפתח, זוכה דחלאן לפופולריות לא מעטה בקרב תושבי השטחים, בסקר דעת הקהל האחרון שפרסם מרכז התקשורת הפלשתיני "אלקודס", נשאל הציבור הפלשתיני מי יירש את אבו מאזן אם יבחר שלא להתמודד בבחירות הבאות לנשיאות. את המקום הראשון קיבל מרואן ברגותי העצור בישראל. דחלאן קיבל את המקום השני מבין מועמדי הפתח.
דחלאן, שממשיך לשמור על תפקידו כחבר המועצה המחוקקת הפלשתינית, מחזר אחרי תנועת חמאס ומבטיח לציבור הפלשתיני כי אם ייבחר לתפקיד יו"ר הרש"פ הוא "יאחד את כל הפלגים הפלשתינים". לציבור הפלשתיני בשטחים נמאס מהפיצול בין הגדה לרצועה ומחוסר היכולת של עבאס להגיע לפיוס לאומי עם תנועת חמאס. סדר היום שמציג מוחמד דחלאן מדבר אליו. באחרונה פרסם מוחמד דחלאן תוכנית מדינית, מעין "תוכנית הצלה" ליציאה מהמצב שבו נמצאים הפלשתינים. הוא קרא לבני עמו לקבל לאלתר את התפטרותם של עבאס וחבורתו וקרא לבחירות לנשיאות ולפרלמנט ובחירות למועצה הלאומית של אש"ף (מל"פ).
רוב הסעיפים בתוכניתו של דחלאן הם דרישות שהשמיעה בעבר תנועת חמאס ובמהלך הזה הוא ניסה להשיג תמיכה ציבורית רחבה לתוכניתו. דחלאן מעריך שסיכויו להחליף את עבאס במקרה שיחליט לפרוש מהחיים הפוליטיים הם טובים. הוא מעריך שישראל לעולם לא תסכים כי בכיר הפתח ברגותי, העצור בישראל לאחר שהורשע ברצח אזרחים ישראלים ונדון לחמישה מאסרי עולם, יהיה נשיאם הבא של הפלשתינים.
אשר לד"ר סאאב עריקאת, שאותו מייעד עבאס ליורשו, הרי שברחוב הפלשתיני ובהנהגת פתח יש התנגדות עזה לרעיון הזה. עריקאת איננו נתפש כמועמד ראוי לתפקיד בשל אישיותו החלשה והעדר רקע של מאבק בישראל, אלא כבובה שמחמוד עבאס רוצה להשתמש בה כדי להמשיך ולבחוש בזירה הפוליטית הפלשתינית מאחורי הקלעים.
עריקאת עצמו, שהחל לחטוף מטחי ביקורת קשים על שאיפתו לרשת את מחמוד עבאס, קיבל פיק ברכיים והודיע ב-5 בספטמבר בראיון לעיתון "אלערבי אלג'דיד" כי הוא לא יהיה יורשו של עבאס. "מחמוד עבאס צריך להחליט אם להציג את מועמדותו לתפקיד יו"ר הוועד הפועל הבא של אש"ף", הסביר עריקאת, "אם המצב יימשך כמות שהוא בשטחים, הכיבוש הישראלי הוא שיחליף את עבאס".
עדיין לא ברור לאן יתפתחו פני הדברים. עבאס שומר את קלפיו צמוד לחזה ולא ברור אם איומיו בפרישה הם רציניים או רק "תרגיל פוליטי". שר החוץ של ארצות הברית
ג'ון קרי ועבדאללה
מלך ירדן כבר הפצירו בו להישאר בתפקיד.
בכירים בתנועת הפתח ובראשם ג'יבריל רג'וב ו
תאופיק טיראווי, הרואים עצמם מועמדים לתפקיד היורש, מתנגדים נמרצות למועמדותו של דחלאן. אם עבאס יחליט בכל זאת לפרוש מהחיים הפוליטיים, אי-אפשר לשלול אפשרות של גל חיסולים פוליטיים בקרב תנועת פתח בשטחים.
כפי שהדברים נראים, דחלאן מתכנן את הקאמבק שלו לרש"פ ולתנועת פתח והוא נחוש שלא לתת לשום דבר לעצור בעדו.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
