הכנסת: אין לפסול את אילטוב ממינוי השופטים

הכנסת מבקשת מבג"ץ (יום ה', 10.9.15) לדחות על הסף ולגופה את העתירה נגד חברותו של ח"כ רוברט אילטוב בוועדה למינוי שופטים.

העתירה הוגשה בידי חיים שטנגר ובן-ציון ציטרין, בעקבות דבריו של אילטוב לפיהם לא יוכל להצביע בעד מועמד שאינו שר את "התקווה". השניים ביקשו לפסול את חברותו של אילטוב בוועדה ולהורות ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, לקיים הצבעה לבחירת נציג אחר במקומו.

עו"ד גור בליי אומר, בשמם של אדלשטיין ואילטוב, כי העותרים מבקשים שאדלשטיין יפעיל סמכויות שאינן בידיו, שכן החוק קובע תנאים ברורים להפקעת כהונתו של נציג הכנסת בוועדה למינוי שופטים - והללו אינם מתקיימים במקרה זה. מדובר על קיומם של הליכים פליליים נגד חבר הכנסת או על הרשעתו בהם - ותו לא. ואילו תקנון הכנסת קובע, שהכהונה תפקע אם חבר הכנסת מונה לסגן או סגן שר.

בליי מעיר, כי "מבחינה תכליתית קיים היגיון רב בהגבלת האפשרות להעביר מכהונתם את נציגי הכנסת לוועדות לבחירת נושאי משרה שיפוטית, וזאת נוכח הרצון להבטיח יציבות בתחום רגיש זה, ולא לפתוח פתח לשינויים תכופים בזהותם של הנציגים על-רקע מחלוקות פוליטיות ופרסונאליות".

בליי מוסיף ומצטט מכתב הבהרה ששלח אילטוב בתחילת השבוע (6.9.15) ליועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, ובו נאמר בין היתר: "משמעות הדברים המיוחסים לי בעתירה אינה כפשוטם. אמרתי, כשם שחשבתי, ואני חושב גם היום, כי תנאי מקדמי לכהונתו של אדם בתפקיד רם המעלה של שופט במדינת ישראל, הוא המחויבות שלו לערכי היסוד של השיטה המשפטית והחוקתית של המדינה. בעניין הדברים המובאים בעתירה, הדגש מבחינתי היה על חובת האמונים של המועמדים לשפיטה להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.

"...אין שום קשר בין זהותו האתנית או הדתית של המועמד לבין ערכי היסוד של השיטה המשפטית שבה הוא אמור לכהן. אם הוא אינו מכבד את ערכי היסוד של השיטה, הוא פסול בעיני לכהן בה כשופט, בין שהוא יהודי, מוסלמי או נוצרי. מי שמקבל על עצמו את ערכי היסוד של השיטה שלנו ראוי, אפריורית, לבחינה עניינית של כישוריו לכהן כשופט, בין שהוא יהודי מוסלמי או נוצרי".

בליי טוען, כי דבריו אלו של אילטוב, "השמים דגש על החשיבות שהוא רואה במחויבות של המועמד לשפיטה לערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, עולים בקנה אחד עם התפיסה החוקתית המקובלת במדינת ישראל. כך גם ההבהרה של המשיב
2 כי הוא אינו רואה שום בסיס להבחנה בין המועמדים לשפיטה על-פי זהותם האתנית או הדתית, וכי לשיטתו, מי שמקבל על עצמו את ערכי היסוד של השיטה ראוי לבחינה עניינית של כישוריו בלי קשר לזהותו או השתייכותו".