"המסים על בנזין בישראל נמוכים מהנהוג ברוב מדינות אירופה, ואילו המיסים על הסולר לתחבורה הם הנמוכים ביותר באירופה." פרטים אלה מתפרסים לראשונה בדוח השנתי ל-2002 של יחידת הכלכלה במנהל התכנון והמדיניות במשרד התשתיות (
www.mni.gov.il), ומועברים לידיעת הציבור באמצעות דפי המידע של המכון הישראלי לנפט ולאנרגיה.
המחקר קובע, כי יתרה מזאת, מחיר הבנזין לצרכן בישראל נמוך ממחירו במרבית מדינות אירופה, אף שהמחיר ללא מיסים גבוה בישראל לעומת המדינות האחרות. עיתוי הפירסום נעוץ בעובדה כי באחרונה העלה משרד התשתיות את מחיר הבלו על הסולר ב-30 אגורות לליטר, דבר שגרם לפרץ של מחאה ציבורית, ובראשה שביתת בעלי המשאיות (ראה כתבות נוספת כאן בנדון). על אף הייקור עדיין הסולר בישראל זול מהסולר באירופה, אך הפערים קטנו.
הכלכלית הבכירה של משרד התשתיות, איריס צמח, מסבירה כי ברוב המקומות יש הבדל בין בלו על סולר לתחבורה לבין סולר המיועד להסקה וחימום. אלא שבישראל תופעת המהילות העבריינית, מקשה על האיזון כמו גם על הדיפרנסיציה במיסוי, האמורים להתחשב בשימושים השונים של מוצרי האנרגיה.
רק באירלנד, ספרד, לוקסמבורג ויוון, נמוכים המסים על הבנזין (בלו ומע"מ) מהשעור הנהוג בישראל, בעוד שבבריטניה, גרמניה או צרפת היו המסים גבוהים מהנהוג בישראל והביאו לייקור המחיר לצרכן הסופי.
הדוח מייחס את המחיר הגבוה של בנזין ללא מיסים בישראל (רק ביוון, איטליה והולנד, המחיר ללא מסים גבוה יותר) למרווחי השיווק הגבוהים הניגבים במהלך הניפוק לצרכנים, אולם מציין שמחיר הבנזין בישראל נמצא תחת פיקוח.
יו"ר המכון הישראלי לנפט ולאנרגיה, עמיר מקוב, מעיר כי יש מספר לא קטן של תחנות דלק ציבוריות המוכרות בנזין במחיר נמוך מהמחיר הנמצא תחת פיקוח. בתחום הסולר, קיים שוני משמעותי בין מדיניות במיסוי בישראל ובאירופה. סך המיסים המוטלים על סולר בישראל נמוך מהנהוג באירופה, ויש הבדל בין נטל המס על בנזין לבין נטל המס על סולר.
ברוב מדינות אירופה הבלו המוטל על הסולר לתחבורה מהווה למעלה מ-56% מהבלו המוטל על בנזין, לעומת זאת בישראל הבלו המוטל על סולר מגיע ל-17% בלבד מהבלו על בנזין.
יש לציין כי אגרת הרישוי לרכב המונע בסולר גבוהה משמעותית מהאגרה המוטלת על רכבי בנזין. המחיר לצרכן של סולר לתחבורה בישראל זול ממחירו במדינות מערב ומרכז אירופה, בעיקר בגלל נטל המיסוי. סך המס לליטר סולר בבריטניה היה גבוה פי 5 מהנהוג בישראל.
