ההסתדרות היא השולטת בפועל ב-11 קרנות השתלמות של רבבות עובדי מדינה, המנהלות 29 מיליארד שקל, שכן המדינה - השותפה בקרנות - אינה נוהגת בהן מנהג בעלים. כך קובע (יום ד', 28.10.15) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

שפירא גם מציע לבחון את מכירת חלקה של המדינה בקרנות, שכן לא נמצא, כי למדינה יש יתרון או ערך מוסף כלשהו בניהולן. ההחזקה בקרנות יוצרת למדינה סיכון וחשיפה מיותרים, שכן עמיתי הקרנות עשויים לפתח ציפיות ולהסתמך על כך שבעת משבר יהיה אפשר להיפרע מ"הכיס העמוק" של המדינה, הוא מזהיר. כבר בשנת 2005 המליץ מבקר המדינה לבדוק את המשך הבעלות הממשלתית, ושפירא חוזר על המלצה זו עשור מאוחר יותר.

המבקר מצא, כי המדינה אינה מקיימת את חובתה למינוי מלוא מכסת הדירקטורים בקרנות ההשתלמות הממשלתיות שנבדקו ואינה נוהגת בהן מנהג בעלים. איוש חסר זה פוגע פגיעה של ממש בתפקוד התקין של הקרנות וביכולתה של המדינה לפקח על הנעשה בהן. כמו-כן, לא מונה יו"ר לשמונה מן הקרנות.

בארבע משמונה הקרנות, מנכ"ל הקרן מכהן גם כיו"ר האיגוד המקצועי שעובדיו מבוטחים בקרן - מצב היוצר ניגוד עניינים בין התפקידים. עוד נמצא, כי לחלק מהמנכ"לים בקרנות אין השכלה מקצועית או ניסיון בשוק ההון לפני המינוי לתפקידיהם הנוכחיים.

רשות החברות לא פעלה למתן אישור למינוי היועצות המשפטיות של שתי הקרנות הגדולות ביותר - קרן המח"ר (מדעי החברה והרוח) וקרן עובדי המדינה - כנדרש על-פי חוק החברות הממשלתיות, אף שהקרנות הללו העבירו אליה בקשות בעניין לפני שנים אחדות. קרנות אלה העסיקו אפוא בלית בררה את היועצות המשפטיות שלהן ללא האישור הנדרש בהוראות החוק.

הביקורת מצאה, כי קיימת תלות יתר של הקרנות בנותני שירותים חיצוניים, מצב העלול לחשוף את הקרנות לסיכוני ריכוזיות וסיכוני אובדן ידע. סוגיה זו אף הועלתה בביקורות שעשה אגף שוק ההון בקרנות במהלך השנים. כמו-כן, נמצאו מקרים רבים של כינוס ישיבות דירקטוריון וועדותיו ללא דירקטור חיצוני. בחלק מהקרנות לא היה מניין חוקי של חברים בוועדות השקעה.

שפירא מסכם: "הליקויים שהעלה משרד מבקר המדינה בקרנות ההשתלמות הממשלתיות מעידים על פיקוח ובקרה לקויים של המדינה על הנעשה בקרנות שבבעלותה באמצעות רשות החברות הממשלתיות. הם גם ממחישים ביתר שאת, כי קרנות אלו מנוהלות בפועל על-ידי ההסתדרות, וכי המדינה אינה נוהגת בהן מנהג בעלים.

"נוכח אופיין המיוחד של קרנות ההשתלמות הממשלתיות והממצאים שהועלו בדוח ביקורת זה, ראוי לנקוט צעדים לחיזוק הממשל התאגידי בקרנות אלו, בין השאר כדי שאם יוחלט בעתיד על יציאת המדינה מהבעלות עליהן, לא ייפגעו עמיתיהן".