פקיד שומה גוש-דן לשעבר, שוקי ויטה, חתם בשנת 2000 על הסכם עם גוף חרדי, שאפשר לאותו גוף לנכות כהוצאות 35% מהכנסותיו בלא להציג אסמכתאות. כך קובעת (28.10.15) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן.

בהסכם - שלטענת המדינה כעת היה בלתי חוקי - היו מעורבים גם יעל מירון, כיום פקידת שומה חולון, ואילי פיטרמן, כיום שותף במשרד רואי החשבון KPMG סומך-חייקין.

ההסכם נחתם עם חברת ק.ד.ש שירותי דת וקהילה, המנהלת את בג"ץ העדה החרדית, לאחר שאיגדה כדין את ועד השחיטה שלה. החברה טענה, כי בשל אופיו של הציבור החרדי, לא תוכל להציג אסמכתאות כדין לכל הוצאותיה, ולכן ביקשה לאפשר לה להכיר בחלק מהן בלי קבלות וחשבוניות.

בשנת 2005 דרשה ק.ד.ש להכיר לה בצורה זו בהוצאות בסך 3.7 מיליון שקל, בשנת 2006 עלה הסכום ל-3.9 מיליון שקל, בשנת 2007 הסתכמה הדרישה ב-3.3 מיליון שקל, ובשנת 2008 היא הגיעה לשיא של 5.1 מיליון שקל. מחליפו של ויטה סירב לכבד את ההסכם, בנימוק שהוא התייחס רק למקדמות לשנת 2000, ודרש מהחברה תשלום מס מלא בצורה רטרואקטיבית לשנים אלו, ועל כך ערערה החברה לבית המשפט.

אגמון-גונן מתחה ביקורת על ההתנהלות הדיונית של רשות המיסים, שלא זימנה לעדות מטעמה איש מבין המעורבים בחתימת ההסכם. זאת ועוד: כאשר הוצאו הצווים לחברה בשנת 2011, זומן ויטה לתשאול במשרדי הרשות בנוגע לנסיבות חתימת ההסכם, אך הרשות סירבה להציג בבית המשפט את פרוטוקול התשאול. עובדות אלו, מציינת אגמון-גונן, מחזקות את טענתה של ק.ד.ש לפיה ההסכם לא היה לשנת 2000 בלבד.

אגמון-גונן קבעה, כי היה מדובר בהסכם חוקי, משום שהוא לא התיר לק.ד.ש לנכות הוצאות שאסור לה לנכות, אלא רק פטר אותה מחובת הצגת אסמכתאות. עם זאת, פקיד השומה היה רשאי לבטל אותו לאחר מכן במסגרת בחינה מחדש של שיקול דעתו - אך לא לעשות זאת למפרע. לאור זאת, בוטלו השומות שהוצאו לחברה לשנים 2008-2005.

בסיום פסק הדין אומרת אגמון-גונן: "אין לי אלא להביע את מורת רוחי מאופן התנהלות המשיבה בגדרי הליך זה ובכלל זה הימנעותה מלזמן עדים רלוונטיים והסתרת פרוטוקול התשאול שנערך למר ויטה, כמו גם הימנעותה מלבדוק, באופן בסיסי ביותר, האמנם שולמו על-ידי המערערת מקדמות בשנת המס 2000. התנהלות זו של המשיבה, כמו גם התנהלותה של המשיבה בשלב הוצאת השומות בצו, נועדה למנוע - בכל מחיר - כל דיון ענייני בסוגיית מהות ותוקף ההסכם, אף שזו הסוגיה המרכזית שהתעוררה בגדרי הליך זה".

ברמה העקרונית מעירה אגמון-גונן: "על אף הוראת סעיף 147, המאפשרת למנהל רשות המיסים לבחון שומות, לרבות שומות מוסכמות, הרי כל עוד ייוותרו ההסכמים נסתרים מעיני הציבור, לא יהיה מי שיתריע על הסכמים בלתי סבירים, או אף, כפי שטוענת המדינה היום, בלתי חוקיים. הליך זה מעורר את הצורך לשקול חשיפה מסוימת (ולו בהעדר שמות) של הסכמים עם רשות המיסים (ולו הסכמים בסכומים משמעותיים)".

המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל. את ק.ד.ש ייצגו עוה"ד משה דרוקר ואריאל דיאמנט, ואת המדינה - עו"ד יפעת גול (שושן).