הביטוח הלאומי עלול לקרוס בתוך 30 שנה - מזהיר (יום ד', 28.10.15)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא. "העדר טיפול יסודי בגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי עשוי להפסיק את הגידול בקרן הביטוח הלאומי בתוך כעשר שנים, לרוקן את הקרן כ-20 שנים לאחר מכן, ובעתיד לפגוע בתשלומי הקצבאות לאזרחים ולהעמיד בסיכון את הביטחון הסוציאלי שלהם", הוא אומר בדוח השנתי.
המבקר מצא, כי לא יושמה החלטת הממשלה מ-2008 להפקיד את כספי הביטוח הלאומי בממשלה בריבית השוק ולהפסיק את הסבסוד למוסד דרך תקציב הריבית. משרד האוצר מנפיק אג"ח מיועדות לביטוח הלאומי, הנושאות תשואה מועדפת הכרוכה בסובסידיה, בלי שהסובסידיה תופיע בהרשאה תקציבית מפורשת וללא דיווח לכנסת ולציבור על הסובסידיה.
משרד האוצר לא הביא לדיון בממשלה הצעה לטיפול בכשלים שהעלתה הוועדה שהוקמה לבחינת השמירה על האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי בטווח הארוך. כמו-כן, האוצר לא הביא לממשלה הצעה לפתרון בעיית הגירעון האקטוארי של המוסד ולסיכון לקיימות הפיסקלית של תקציב המדינה.
ברמת הרוחב אומר שפירא, כי החשבת הכללית הנוכחית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, והחשכ"לים שקדמו לה בעשור האחרון קבעו את הרכב החוב הממשלתי אף על-פי שהם לא הוסמכו לכך על-ידי שר האוצר. לא תועד הדיון שהתקיים באגף החשכ"ל על אישור תוכנית הגיוסים לשנת 2014 ועל אישור מקורות מימון נוספים בהיקף כולל של יותר מ-100 מיליארד שקל. כמו-כן לא תועדו האנשים שהשתתפו בדיון, הדעות שנשמעו בו וההחלטות שהתקבלו, לרבות אישור התוכנית.
עוד עוסק הדוח באג"ח המיועדות המונפקות לקרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח, והוא מוצא, כי הסובסידיה הגלומה בהן מובלעת בתקציב הריבית. היא תוצאה מקרית של הפער שבין הריביות הנקובות על אג"ח מיועדות המונפקות לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח, ובין התשואה לפדיון על אג"ח ממשלתיות סחירות בעלות מאפיינים דומים, וכן תוצאה של הגידול הלא-נשלט בהיקף ההנפקות שלהן. בשנים האחרונות גדלה הסובסידיה באופן עקבי וללא שליטה בכמעט פי 60 - מ-15 מיליון שקל ב-2007 ל-893 מיליון שקל ב-2014.
הסובסידיה הגלומה באג"ח מיועדות ניתנת ללא כל הרשאה תקציבית מפורשת. משרד מבקר המדינה כבר הצביע על ליקוי בנושא זה בדוח שפרסם ב-1990, וכן בעשרה דוחות שנתיים לאחר מכן, אך הליקוי טרם תוקן. דברי ההסבר לספרי תקציב המדינה כוללים אומדן מוטה כלפי מעלה ברוב הנחות החישוב של היקף הסובסידיה לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח. זו הפעם התשיעית מ-1990 שמשרד מבקר המדינה מעיר על ליקויים שונים בדברי ההסבר בעניין הסובסידיה.
משימות לאוצר ולממשלה
שפירא קורא לעבאדי-בויאנג'ו להבטיח את קיומן של הפעולות הבאות: בחינת קביעת טווחים ליעדים כמותיים אסטרטגיים נוספים לתמהיל החוב כגון ההרכב המטבעי הרצוי של החוב; חישוב עלויות וסיכונים של תמהילי חוב שונים, שמהם יהיה אפשר לבחור את תמהיל החוב האסטרטגי ואת תוכנית הגיוסים השנתית; שילוב מודלים לאמידת הסיכון מתנודתיות במחירי השוק ומבחני קיצון לחוב בתהליכי קבלת החלטות בניהול החוב.
לפתחם של האוצר והממשלה מציב שפירא את המשימות הבאות:
- לשקף את הסובסידיה לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח בתקציב המדינה. כל עוד הממשלה סבורה שצריך להעניק סובסידיה לגופים אלה, עליה לקבל הרשאה תקציבית מפורשת.
- לגבש פתרון להקצאת אג"ח מיועדות ולהגישו לאישור הממשלה והכנסת. ראוי שבמסגרת גיבוש הפתרון יישקלו היתרונות של הנפקת אג"ח מיועדות כגורם מייצב בתיק החיסכון הפנסיוני מחד-גיסא, וההשפעות השליליות של אג"ח מיועדות על החוב מאידך-גיסא.
- לשקף את הסובסידיה לביטוח הלאומי בתקציב המדינה. עד אשר יינתן פתרון כולל וארוך טווח לאיתנות הפיננסית של המוסד, על הממשלה לבחון מנגנון ראוי שיחליף את הסובסידיה המובלעת בתקציב הריבית.
- לגבש עמדה סופית לבעיית האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי, ולהביא לממשלה בהקדם תוכנית לטיפול בה.
- לשקול מתן פתרון יסודי לבעיית האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי, להבטחת הביטחון הסוציאלי של אזרחי המדינה ולסיכון לקיימות הפיסקלית של תקציב המדינה. ראוי שמסגרת פעולותיה תבטיח הממשלה את מילוי התחייבותה לביטוח הלאומי.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
