רשות המיסים גבתה מן הציבור מס יתר של מיליארדי שקלים, אך אינה פועלת להחזיר לו אותו. הרשות גם אינה פועלת בצורה ממשית כדי לאפשר לנישומים למצות את זכויותיהם בתחום המס - קובע (יום ד', 28.10.15) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

בחינה מצומצמת וחלקית בשלושה תחומים העלתה, כי הרשות גבתה מס ביתר בהיקף כספי המוערך בכמה מיליארדי שקלים לאורך השנים. הרשות לא יזמה להחזיר סכומים אלו, ולא הודיעה על כך לאזרחים:

• הרשות גבתה כמה מיליארדי שקלים יתרים מציבור השכירים שעבדו רק חלק משנת המס. בשנת 2012 לבדה עמד סכום זה על 563 מיליון שקל.

• הרשות גבתה מס ביתר במאות מיליוני שקל מציבור השכירים אשר עבדו אצל יותר ממעסיק אחד ולא ערכו תיאום מס. בשנת 2012 לבדה עמד סכום זה על 74 מיליון שקל.

• במשך השנים נמנעו שרי האוצר מעידכון סכומי הוצאות האש"ל המרביים המותרים בניכוי. עידכון סכומים אלו בשנת 2011 אפשר לציבור לנכות מהכנסתו לשנים 2010-2009 סכום הנאמד ב-1.2 מיליארד שקל, אך הרשות לא פעלה לפרסום עובדה זו. לשנים 2010-2009 הוגשו דוחות ספורים להחזר מס שכללו את ניכוי הוצאות האש"ל, ורובם הוגשו בידי עובדי הרשות ועובדי היחידה להוצאה לפועל העובדים עימם.

אופן חישוב ההטבות בגין ההפקדות לחיסכון הפנסיוני הוא מורכב, וציבור החוסכים מתקשה בהבנתו. אזרחים רבים אינם ממצים את מלוא זכויותיהם בהפקדות לחיסכון הפנסיוני. הרשות לא פיתחה כלים מקצועיים מתאימים, לרבות כלים ממוחשבים, אשר יש בהם כדי לסייע בידי הציבור לשלם פחות מס בשל ההפקדות הפנסיוניות.


הנישום מגשש באפילה


הציבור עושה מדי שנה 25,000 עסקות מקרקעין החייבות בתשלום מס שבח בסכום ממוצע של 1.75 מיליארד שקל לשנה. רק מיעוטם של האזרחים ביקשו לפרוס את סכומי השבח, דבר שיכול היה אצל חלקם להקטין את חבות המס. רק במקרים מעטים ביקש התא המשפחתי לפצל את השבח במכירת נכס מקרקעין לשני בני הזוג, ובכך ליהנות מהטבת מס.

על אף שבידי הרשות קיים מידע על-אודות פוטנציאל הזכאות של הנישומים, היא לא פעלה להגדלת שיעור המיצוי של ציבור הנישומים שיכול היה ליהנות מהטבות מס אלו, ובהם נישומים מעל גיל 60, מובטלים, נישומים בעלי הכנסה נמוכה ונישומים להם יתרת נקודות זיכוי בלתי מנוצלות.

רוב משרדי השומה שנדגמו אינם נוהגים בשקיפות עם הנישום; הם משנים את שומתו העצמית בלי שניתנת לו הודעה על כך, ובלי שניתנת לו זכות הטיעון וזכות התגובה להוכחת הצהרתו. השומה שנשלחת לנישום אינה מציגה לו את השינויים שנעשו בהצהרתו. כמו-כן, הרשות אינה שולחת לנישום עידכונים בנוגע לקבלת הדוחות להחזרי מס שהגיש למשרדי השומה ולמצב הטיפול בדוחות אלו, והוא אינו יודע מתי הוא צפוי לקבל את החזר המס, אם בכלל.

משרדי השומה לא עושים פעולות יזומות וממשיות לאיתור זכאים להחזר מס שפרטי החשבונות שלהם לא היו מעודכנים צורך החזר מהיר של יתרות שהנישומים זכאים להן. כך לדוגמה, נכון לאוקטובר 2014 היו 55,000 נישומים אשר פרטי חשבון הבנק שלהם לא היו מעודכנים בתיקיהם; ל-44,000 מהם (המהווים כ-80%) הייתה יתרת זכות מעוכבת מעל 60 יום בסכום כולל של 136 מיליון שקל.


המתנה ממושכת בטלפון


בשל מורכבות המיסוי במשיכת זכויות פנסיוניות ומחסור במידע נגיש לציבור, עולה חשש, כי חלק גדול מהאזרחים הפונים למשרדי השומה אינם מודעים לכל חלופות המיסוי והשלכותיהן, והם מושכים את כספי הפיצויים ללא קבלת ייעוץ מקצועי. בחירת חלק מחלופות המיסוי מוגבלת בזמן, דבר המקשה על האזרחים לקבל החלטה מושכלת.

מרבית שעות הקבלה בפקידי השומה שנבדקו הן בשעות הבוקר והצהריים, לפיכך רבים מהעובדים נאלצים להיעדר מהעבודה לצורך קבלת השירותים שהיחידות מעניקות. בחלק ממשרדי השומה לא ניתן שירות לחלק מהנישומים אשר הגיעו אל המשרד בשעות קבלת הקהל.

זמני ההמתנה בחלק ממשרדי השומה ממושכים למדי, נישומים נאלצים להמתין מספר שעות לקבלת השירות. המענה הטלפוני במשרדי השומה לקוי אף הוא: מענה טלפוני ניתן לאחר זמן המתנה רב, ושיחות רבות של נישומים מתנתקות לאחר שהמתינו למענה זמן רב. כמו-כן המענה הטלפוני נעשה במקביל לשעות קבלת קהל, דבר היוצר מגבלות נוספות על שירות זה. תשע שנים לאחר קבלת החלטה בעניין על-ידי הנהלת הרשות, טרם הוכנסה מערכת לניהול תורים למרבית משרדי השומה.

שפירא קובע: "על הרשות להכיר בכך שמיצוי הטבות מס הוא חלק מהמצופה ממנה כרשות שלטונית, ולהסדיר זאת בפעילויותיה תוך הקצאת משאבים בהיקף משמעותי ופיקוח בהתאם. בכלל זה מוצע, כי הרשות תבדוק את היקף אי-מיצוי הזכויות ואת החסמים התורמים להיווצרותו. ראוי כי הרשות תשלב בתוכניות העבודה שלה פתרונות להסרת החסמים ודרכים להגדלה של היקף מיצוי הזכויות באופן יזום, בין היתר באמצעות הטמעת מודל שירות יעיל במשרדי השומה".