חשש: האוצר מסכל את הקמת תאגיד השידור

ועדת הכלכלה אישרה (יום ד', 11.11.15) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק השידור הציבורי ולמחוק את הסעיף שקבע כי "בשידורי הרשות יש להימנע מחד-צדדיות, ממשפט קדום, מהבעת דעה אישית, ממתן ציונים והדבקת תגים, מהעלמת עובדות או מהטעמתן באורח סלקטיבי שלא לפי ערכן החדשותי". לפי ההצעה הממשלתית, הסעיף יימחק רטרואקטיבית ממועד כניסת החוק לתוקף בספטמבר השנה. הצעת החוק הממשלתית אוחדה עם הצעת חוק פרטית דומה, של חברי הכנסת נחמן שי ויוסי יונה (המחנה הציוני).

היו"ר איתן כבל פתח את הדיון ואמר כי נשפכו מספיק מילים על סעיף ההשתקה: "כשהבאנו את הסעיף הזה באמצע הלילה להצבעה הוועדה של ח"כ צחי הנגבי (לדיון בתיקון חוק השידור הציבורי) דחתה את הסעיף. לא היה אחד שלא סבר שלא צריך כללי אתיקה, אבל עם זאת, הייתה הסכמה מקיר לקיר שלא ראוי שכללים מהסוג הזה יהיו חלק מחוק. לא זו אף זו, ברור שלא צריך לקחת כללים שכתב נקדימון רוגל ז"ל - כשדברים רבים השתנו מאז מהקצה אל הקצה. לקחו את זה כמו שהו ודחינו את זה, במליאה אף אחד מהח"כים שהשתתפו בדיון לא העלה על דעתו שזה יאושר. אחרי סאגה ארוכה או קצרה קיבל ראש הממשלה את ההחלטה לשנות את הסעיף ולשם כך התכנסנו".

כבל הזכיר כי היועצת המשפטית של הוועדה והמשנה ליועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אתי בנדלר, התנגדה נחרצות לסעיף ההשתקה. "לא יאה לאיש ובוודאי לא לשר בישראל לנסות להפיל את כלימתו על אחרים, בוודאי לא על אנשי מקצוע מאוד מוערכים", אמר ח"כ כבל בהתייחס להאשמות כאילו הסעיף הוכנס כ"תקלה משפטית".

ח"כ שי אמר כי "זאת הייתה תוספת לא ראויה לחוק שח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) תפס ברגע האחרון יחד עם השר אופיר אקוניס (הליכוד) שתמך. רשות השידור צריכה כללי אתיקה כמו כל גוף ציבורי או מסחרי. הרשות צריכה להתאים לעצמה תקנון אתיקה לכשתצא לדרך, ולהתאימו למציאות היום לשינויים שהתחוללו בעולם התקשורת". ח"כ יונה הוסיף כי הוא חושש שסעיף ההשתקה בכל זאת מרחף מעל רשות השידור "כצל מאיים". העורך הראשי של הרשות, שמעון אלקבץ, אמר בתגובה: "ברשות השידור יש חופש עיתונות מוחלט". פרופ' אלי פולק מהאגודה לזכות הציבור לדעת ביקש להתנגד לביטול הסעיף ואמר: "תקנון האתיקה של תאגיד השידור הציבורי ייקבע על-ידי מועצה ממונה בלי זיז לציבור זכות להעיר ולהיות חלק מהתהליך. מאוד ראוי שתקנון אתיקה של גוף ציבורי שממומן מהציבור יבוא לדיון במסגרת ציבורית, אם בוועדת הכלכלה או בכל ועדה ציבורית אחרת. יכול להיות שמסמך נקדי מיושן, אבל גם ה-BBC מיושן והוא אומר היום את מה שמסמך נקדי אומר. הדבר הראוי היה להחיל את תקנון נקדי מהיום ועליו יכניסו את השינויים שירצו. היה חוסר כבוד לחוק, לא כיבדו את החוק מאז שנכנס לתוקף". היו"ר כבל חזר ואמר שצריך כללי אתיקה, אך לא בחקיקה.

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) ביקש לדעת האם החוק ייכנס לתוקף ב-1 באפריל הקרוב, בהתאם לחוק. כבל השיב כי בחודש הקרוב יכנס את הוועדה לדיון מיוחד בעניין, כדי לקבל עידכון האם כל הגורמים עושים את המוטל עליהם.

בלאי מתקדם בארכיון

לאחר מכן עסקה הוועדה בנושא שימור ארכיון רשות השידור. כבל אמר כי הדיון על הארכיון יכול לתת תמונת מצב על הנעשה ברשות, והוסיף כי הגיעו אליו דיווחים שהאוצר מערים קשיים גדולים מאוד על יישום החוק שאושר. נציג האוצר, עופר מרגלית, השיב: "אני מכיר את הטענות שהיו נכונות בתקופה שבה הופסקה גביית האגרה, מאז הדברים מתנהלים בצורה שקופה". ח"כ כבל קטע את דבריו: "לא הייתי מעלה את השאלה אילו לא שמעתי דברים הפוכים. אני מבקש לא לבזבז את זממנו בשיח מסדרונות". הוא פנה לכונס הרשמי, דוד האן, וביקש לדעת בדיוק איפה הדברים עומדים. האן השיב: "לומר שהרשות מקבל כסף באופן שוטף זה לא מדויק. יש מפרק רשמי ויש מפרק בפועל והוא נוגע לא נוגע, הכל מאחורי הקלעים והכל נעשה על פיו. כל האחריות עלי וכל הסמכויות עליו (האוצר). הכל בסדר, הם דורשים דיווחים וכסף אין".

באשר לארכיון, אמר האן כי "אנחנו מתריעים מהיום הראשון שנכנסתי לתפקיד. חלוף הזמן הוא האויב של ארכיון של רשות השידור שהוא ההיסטוריה של מדינת ישראל. הבלאי הולך וגובר זה במצב ירוד בלתי אפשרי. עוד לפני חידושו ודיגיטציה של הארכיון צריך מיגון למצב הנוכחי. לדבריו, צריך כ-6 מיליון שקלים לאבטחה והמיגון "ואנחנו כבר בדיון האלף על זה", ופרויקט השימור והדיגיטציה מוערך בכ-130 מיליון שקלים. כבל ציין כי לדברי הכנ"ר, האוצר הורג את הארכיון ואת הרשות והקמת התאגיד החדש, וביקש ממרגלית להתייחס שוב לעניין. ח"כ שי אמר כי אי-אפשר יהיה לספר את סיפור ההיסטוריה של מדינת ישראל בלי ארכיון רשות השידור. ח"כ יונה הוסיף: "זאת התנהלות שלא ניתן לתאר אותה אלא כמופקרת אל מול מה שהוא נכס לאומי. ההיסטוריה שלנו נרקבת בתוך שלוליות וזה לא יעלה על הדעת".

יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, אסנת טרבלסי, אמרה כי היוצרים נזעקנו לפני כשבועיים וביקשו לקיים את הדיון, אחרי שהגיעו אליה דיווחים על הבעיות בארכיון. "המצב של הארכיון הוא בכי רע, הקטלוג ידני ולקוי, פיטרו אנשים ולא הביאו חדשים והם לא יכולים לעמוד בעומס הפניות", אמרה. ד"ר תהילה אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה: "איש לא היה נותן לילדים שלו להיות בתנאים פיזיים כמו שאנחנו נותנים לארכיון של ההיסטוריה של מדינת ישראל. כל הזמן מדברים על הכנ"ר שפונה לאוצר ולהפך, ולא ברור מה פרוצדורת המימון של הרשות היום, איפה השקיפות של התהליך הזה ואיך יכול להיות שהתחייבו לתת 6 מיליון שקל למטפים וזה לא קרה". יו"ר ארגון העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי, האשים את האוצר ואמר: "למדתי מהם שיעור טוב לחיים, אם תעצור אותי משטרה על מהירות מופרזת אגיד שיש לי חוות דעת לפרשנות אחרת של החוק". ח"כ רועי פולקמן (כולנו) דחה את ההאשמה ואמר כי זה לא קשור לדיון על הארכיון. טרצ'יצקי השיב: "ארכיון הרשות הוא עוד דוגמה לדברים שלא מתנהלים כמו שצריך". מנהלת הארכיון, בילי סגל גזליוס, אמרה: "בממשלה הכריזו שהארכיון הוא לאומי אבל אין כיסוי פיננסי, זה תפוח אדמה לוהט שנזרק מאחד לשני ובלי כסף זה לא יזוז".

היו"ר בחר להקריא קטעים מתוך פרוטוקול דיון של הוועדה המיוחדת לדיון בחוק השידור הציבורי, מלפני למעלה משנה, בהם שר התקשורת דאז, גלעד ארדן, מנהל דין ודברים עם מנהלת הארכיון על העברת הכסף. על כך אמר היו"ר כבל היום: "אפילו בחלם היו מספרים עלינו בדיחות". הוא ביקש את התייחסותו של מרגלית לעניין, ומרגלית אמר: "אנחנו הכי מחויבים לתהליך של הקמת הרשות החדשה ולא נעשה שום דבר במזיד לפגוע בו, מצד שני יש לנו אחריות לבדוק לאן עובר הכסף. כל בקשה שהגיעה אלינו אושרה ולפעמים אפילו בטלפון". היו"ר כבל סיכם ואמר כי בימים הקרובים אזמן את כל הצדדים לדיון בלשכתו, כדי לקבוע באופן ברור את הדרך שבה יבוצע הטיפול הן בארכיון והן במערכת הכוללת של הפעלת רשות השידור.