ישראל ניסתה לשכנע את ארה"ב לתקוף באירן <br>

ארה"ב הייתה צריכה לתקוף את אירן ולא את עירק בשנת 2003 - אומר (יום ג', 1.12.15) כך עולה פרופ' עוזי ארד, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי בכנס בנושא אירן במכון למחקרי ביטחון לאומי.

לדברי ארד, בשנת 1995 העולם הפנה את תשומת ליבו לעירק ולתוצאות מלחמת המפרץ הראשונה. באותו זמן גורמי מודיעין בעולם העריכו שלאירן יש תוכנית גרעינית צבאית, דבר שנבע מהתנהגותה של אירן וההונאה שנקטה נגד הפקחים של סבא"א. בשנים שלאחר מכן ארה"ב, בשיתוף פעולה עם ישראל, הקדישה את המאמצים לסיכול הגעת ידע בנושא גרעין לאירן.

בתחילת המאה ה-21, המשיך ארד, חלו שתי נקודות מפנה. הראשונה היא פיגועי 11 בספטמבר שהביאו לשינוי במדיניות הביטחון של ארה"ב. השנייה הייתה בשנת 2002, כאשר נחשף המתקן הגרעיני האירני בנתנז. באותה שנה, אמר ארד, ארה"ב ניסחה דוקטרינה של תקיפת מדינות עוינות בעלות יכולת גרעינית, כאשר הכוונה הייתה לאירן, עירק וקוריאה הצפונית.

לדברי ארד, יציאתה של ארה"ב למלחמת המפרץ השנייה חרצה את גורל ההתמודדות מול אירן. "המלחמה בעירק ותוצאותיה הוציאו לאמריקנים את החשק לצאת למערכה צבאית נגד אירן", הסביר. באותו זמן, ציין ארד, גורמים ישראלים ניסו להניע את ארה"ב לתקוף את אירן ולא את עירק.

במקביל לכך, ההתמקדות הישראלית באותם שנים הייתה במישור הפלשתיני. לדברי ארד, המהלך החד-צדדי של ההינתקות יכול היה להביא לדרישות ישראליות שונות מצד ארה"ב, כולל הגברת הדריכות בנושא האירני. באותו זמן, החלה להתגבש האופוזיציה שעתידה לחתום על הסכמי הגרעין מול אירן, כאשר היה תיאום חלקי של הנושא מול ישראל.

הפרה נוספת של אירן בנושא הגרעין, אמר ארד, נוגעת לחשיפת המתקן בפורדו. חשיפת מתקן זה הביאה לשיתוף פעולה אמריקני-ישראלי שהביא לעיבוי הסנקציות נגד אירן. בעוד שארה"ב פעלה במישור הסנקציות עם ישראל, ציין ארד, ארה"ב לא שיתפה את ישראל במישור הדיפלומטי מול אירן. "אם ישראל לא הייתה בוחרת לנהל ברוגז מופגן מול ההסכם, יכול להיות שהיו משיגים הסכם יותר טוב", הוסיף ארד.