בעניינו של כץ, שהיה שנים רבות יו"ר ארגון עובדי התעשיה האוירית, כותב שפירא: "ביום הבחירות המקדימות בליכוד ביקרו עובדי משרדי בקלפיות השונות. 10 מ-115 הקלפיות ברחבי הארץ שימשו גם קלפיות אזוריות, אשר בהן היה רשאי כל חבר מפלגה להצביע, ללא קשר למקום מגוריו. שתיים מתוך עשר הקלפיות האזוריות מוקמו בסמוך למשרדי תע"א ולמפעליה. בחלק מהקלפיות, ובייחוד בקלפיות האזוריות האמורות, נצפו מצביעים רבים שהם עובדי תע"א.

"מהתצפיות וכן משיחות שקיימו עובדי משרדי עם חלק ממצביעים אלה הועלה כי הגעתם לקלפיות ממקום עבודתם הייתה מתוזמנת, וכי הסעתם לקלפיות והחזרתם לתע"א באמצעות כלי הרכב האמורים הוסדרו מראש. על חלק מכלי הרכב נתלו שלטים המציינים מספרים של 'קווי הסעה'. עוד נצפו בקלפיות עובדים ששימשו 'סדרנים' והנחו את המצביעים לכיוון ההסעות. חלק מהעובדים שהגיעו לקלפיות נצפו מחזיקים בידיהם רשימה מודפסת של מועמדים מומלצים".

שפירא מוסיף ומגלה: "ביום הבחירות המקדימות אושרו לעובדים חופשות ונרשמו להם היעדרויות חלקיות מיום העבודה בהיקפים ניכרים העולים על המקובל ביום עבודה רגיל. על-פי דוח הרשות, ביום הבחירות המקדימות בליכוד יצאו 4,032 עובדים בהיעדרות של מעל חצי שעה וחתמו במחלקות (בדרך כלל נרשמים 250 יציאות), באותו יום 1,010 איש שהו בחופשה וזאת לעומת יום רגיל בו כ-670 עובדים שוהים בחופשה".

כץ טען בתגובה, כי לאור פעילותו רבת השנים כמעט ולא היה צריך לנהל קמפיין, ובוודאי שאין לייחס לו ארגון הסעות של עובדים לקלפיות. אולם שפירא מציין שביצוע מעשים דומים בבחירות לכנסת מהווה עבירה פלילית. "אני קורא למחוקק לפעול לתיקון החוק ולהחלת אחריות פלילית גם על מי שהיה מופקד על נכסי ציבור שבהם נעשה שימוש פסול בבחירות מקדימות, בדומה לנקבע לגבי הבחירות לכנסת והבחירות לרשויות המקומיות", הוא מסיים פרק זה.

על הקמפיין של בנט אומר שפירא: "קהל היעד שאליו כיוונו רוב הפרסומים לא היה קהל המתפקדים למפלגה אשר זכאים לבחור ביו"ר המפלגה, אלא קהל יעד רחב וכללי, דוגמת משתמשים בפייסבוק שהתעניינו בפוליטיקאים מהימין ומהמרכז, חיילי צה"ל וצעירים בני 25-18 וכי מנהלי מסע הבחירות ביקשו באמצעות הפרסומים לעודד קהל יעד זה להזדהות עם המפלגה ולהתפקד אליה.

"...גם אם נקבל את טענות המועמד כי המדובר בהוצאות שנדרשו עבור ניהול מערכת הבחירות שלו לתפקיד יו"ר המפלגה, הרי אין חולק על כך כי מסע הפרסום של המועמד בבחירות המקדימות שימש גם את המפלגה כחלק מהתעמולה שלה בבחירות לכנסת. זאת ועוד, מסע הפרסום, אשר רובו המכריע מומן מכספי תורמים מחו"ל, נהגה מראש כך שיוכל לשמש הן את מערכת הבחירות של המועמד והן את מערכת הבחירות של המפלגה לכנסת".

שפירא קובע: "שימוש המועמד בכספי התרומות שקיבל במסגרת התמודדותו בבחירות המקדימות לשם קידום תעמולת הבחירות של המפלגה כמתואר, פוגע בשוויון בין המפלגות המתמודדות לכנסת, הכפופות להוראות החוק בדבר מקורות המימון העומדות לרשותן, ועלול אף להיות עברה על הוראות חוק מימון מפלגות". הוא אומר, כי יביא זאת בחשבון בבחינת התנהלותה הכספית של הבית היהודי בבחירות האחרונות.

שפירא מדגיש: "אין בידי לקבל את טענת המועמד בדבר מלאכותיות ההפרדה בינו לבין המפלגה שעל ראשותה התמודד. ההפרדה בין החשבונות של מועמד בבחירות המקדימות לבין חשבונות המשמשים למימון מסע הבחירות של המפלגה שבמסגרתה הוא מתמודד - איננה עניין המסור לשיקול דעתי, אלא מתחייבת מהוראות הדין... אי-הפרדה בין ההוצאות היא הפרה של הוראות החוק וההנחיות הרלוונטיות, מנוגדת לתכלית החקיקה ועלולה ליצור פגיעה של ממש בעקרון השוויון בין המפלגות".

בנט קיבל תרומות מחו"ל בסך 1.24 מיליון שקל, ורק 7,000 שקל מתרומות בישראל. הכנסותיו והוצאותיו חרגו מהתקרה המותרת, והוא קיבל משני מועמדים תרומות בסכום העולה על הקבוע בחוק. שפירא קנס אותו ב-30,000 שקל.