בית המשפט העליון קובע לראשונה (17.12.15) את דרך טיפולן של רשויות מקומיות בגביית ארנונה בגין נכסים שבבעלות המדינה או המופעלים עבורה. ביהמ"ש קובע, כי המדינה תוכל לקבל גם פטור מלא לפי אופי הנכס, ולא רק פטור חלקי מכוח היותה המדינה.

השופט חנן מלצר אומר, כי בשלב הראשון יש לחשב את הארנונה שהייתה משולמת בגין הנכס בלא קשר לבעליו או למחזיק בו, בלא שייקבע סיווג נפרד לנכסי המדינה. רק בשלב השני תיכנס לתמונה זהות הבעלים או המחזיק, כאשר שיעור הארנונה שייגבה בנכסים של המדינה או המוחזקים מטעמה יהיה 55%-30% מהסכום שהיה נגבה ממחזיקים אחרים.

מלצר מסביר את משמעות הדבר: "במקום שבו סכום הארנונה הכללית שהייתה משולמת (אלמלא הוראת הפטור הניתן למדינה בשל מעמדה המיוחד), בהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים ברשות מקומית, הוא: אפס - וזאת, למשל, לנוכח תחולתו של אחד (או יותר), מהפטורים המופיעים ברשימת הנכסים המפורטת בסעיף
5ג(ה) לפקודה - הרי שגם סכום הארנונה שעל המדינה (או על המחזיק מטעמה) לשלם, הוא: אפס".

בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של משרד הרווחה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בו נקבע, כי המדינה זכאית רק לפטור המוקנה לה ולא זכאית לפטור הנגזר מאופי הנכס. במקביל נדחתה בקשת המועצה המקומית קדימה-צורן לערער על החלטה באותו עניין שהתקבלה בעניינה בבית המשפט המחוזי מרכז.

הנשיאה מרים נאור והשופט צבי זילברטל הסכימו עם מלצר. את משרד הרווחה ייצג עו"ד ערין ספדי, את קדימה-צורן ייצגו עוה"ד ברון חייקין ועינב סילורה, את עיריית הרצליה (בערעורו של משרד הרווחה) ייצגו עוה"ד שמואל לנקרי, עדי פרידלר וגדי רוקח, ואת עמותת בית אור אביבה (בערעורה של קדימה-צורן) - עוה"ד תומר רייף ותום אפלשטיין.