ועדת הכלכלה של הכנסת החלה (יום ד', 13.1.16) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העיצובים, שנועדה להחליף את פקודת הפטנטים וליצור במקומה הסדרה מקיפה שתחול על עיצובים.
היו"ר
איתן כבל פתח את הדיון ואמר כי כל יום אנחנו נוגעים ועוסקים כלאחר יד בעיצובים שסביבם מושקע זמן רב למחשבה וליצירה, שהצעת החוק מתייחסת אליהם. ראש אשכול דיני קניין רוחני במשרד המשפטים, עו"ד הווארד פולינר, אמר כי מדובר ביום מרגש, והסביר כי הצעת חוק העיצובים נועדה להחליף את פקודת הפטנטים משנת 1924, ביחס למדגמים.
עו"ד נעמה דניאל ממשרד המשפטים הסבירה כי הצעת החוק עוסקת בעיצובים ואמרה כי "כשמדברים על עיצוב נוהגים לחשוב בעיקר על שמלות, ביגוד, הנעלה ותכשיטים, אבל עיצוב זה גם עיצוב של אוכל, עיטורים על צלחות וכלי אוכל, יצירות דו-ממדיות אחרות ועוד". היא הוסיפה כי החוק נועד לקדם עיצובים חדשים, להקל על ההגנה לה יזכו המעצבים, ולעדכן את הוראות הדין בהתאם להתפתחויות בימנו לעומת הדין הקיים כיום שמקורו בפקודה מנדטורית משנת 1924. כמו-כן מוצע לאפשר תקופת חסד של 3 שנים בה ניתן יהיה לקבל הגנה גם לעיצוב לא רשום. היא הוסיפה כי אישור ההצעה תאפשר לישראל להצטרף לאמנת האג ולאפשר ליוצרים לקבל הגנה בכל 62 המדינות החברות באמנה.
רשם הפטנטים, עו"ד אסא קלינג, הוסיף כי הצעת החוק תאפשר רישום קל ומהיר. לדבריו, ב-2014 הוגשו רק 1,400 בקשות לרישום מדגם לעומת 6,300 בקשות לרישום פטנטים, והסביר כי בשל ההליכים היום יש בעצם תת שימוש בכלי. בתשובה לשאלת היו"ר כבל באשר לרישום במדינות זרות אמר קלינג כי כיום מעצב ישראלי נמצא בנחיתות לעומת מעצבים ממדינות השותפות להסכם האג, שכן הוא צריך לרשום את העיצוב בכל מדינה בנפרד בעוד שההצטרפות לאמנה תאפשר, כאמור, רישום בכל המדינות החברות.
הבעלים של חברת פונביט שעוסקת ביצירת גופנים, חיים כדורי, סיפר כי הקים את החברה יחד עם שותפו, נדב עזרא, לפני 15 שנה ועיקר עיסוקם הוא יצירת פונטים ושיווקם למעצבים גרפיים. הוא הוסיף כי כל גופן נמכר בשקלים בודדים עד כמה עשרות שקלים ומאפשר שימוש לכל החיים ואמר כי מדובר ב"עבודה סיזיפית עם רווח נמוך". עם זאת הוא ציין כי כיום הענף נהנה מהגנה של זכויות יוצרים שהיא לתקופה של שנות חיי היוצר ועוד 70 שנה, בעוד שלפי הצעת החוק החדשה הם ייהנו מהגנה של 25 שנה בלבד. המשמעות, אמר כדורי, היא שפונטים שעוצבו בתחילת הדרך של החברה יהיו מוגנים לעוד 10 שנים בלבד, וביקש לבחון זאת מחדש. עו"ד פולינר ממשרד המשפטים ציין כי השאיפה היא להגיע להבנות בעניין הזה.
דקאן בית הספר למשפטים במכללה למנהל, פרופ' אורית פישמן, אמרה כי כל דין של קניין רוחני צריך לשקף איזון בין אינטרס המעצב לבין אינטרס הציבור והאינטרס לקדם את דור המעצבים הבא. היא הסבירה כי מצד אחד צריך לתת הגנה שתתמרץ את דור המעצבים הנוכחי, ומצד שני לעודד את הדור הבא. לדבריה, הצעת החוק עושה איזון מצוין בין הדברים. היא אף שיבחה את ההצעה לתת הגנה לתקופה קצרה, של שלוש שנים, לעיצוב לא רשום, והוסיפה כי צריך לאפשר שימוש לצרכי הוראה, מחקר ולימוד כשימוש מותר, בדומה לחוק זכויות יוצרים. דקאן בית הספר לעיצוב במכללה, יריב שדה, הוסיף כי צריך להאריך את ההגנה עם דגם לא רשות מ-3 שנים ל-5 שנים. הוא הסביר כי כשמייצרים מוצר טכנולוגי לוקח זמן רב עד שמצליחים לייצר ממנו הכנסה. הוא הצטרף לברכות על הצעת החוק ואמר כי היא תעשה טוב לכלכלה הישראלית.
מנכ"ל חברת קליל, אריה ריכטמן, קרא לקדם את הצעת החוק כמה שיותר מהר ואמר כי "כל יום שעובר גורם נזק לתעשיה". הוא הסביר כי כיום המדגמים זוכים להגנה של 15 שנה בלבד, לעומת הגנה של 25 שנים המוצעת. "אחרי 15 שנה באים המתחרים שלנו מחו"ל ופוגעים בנו ועושים נזק לתעשיה ולכלכלה", אמר.
היו"ר כבל סיכם את הדיון ובירך על הקונצנזוס סביב הצורך באישור הצעת החוק. הוא הזכיר כי פעמים רבות מגיעים לוועדה הנציגים השונים ומזהירים מפני אסון שעלול לקרות אם הצעת חוק, כזאת או אחרת, תאושר, בעוד נציגים מהצד השני מזהירים מפני אותו אסון אם היא לא תאושר - ובירך על כך שזה לא המצב ביחד להצעת חוק העיצובים. עוד הוסיף היו"ר כבל כי בכוונתו לקדם את החקיקה.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
