עולי חבר העמים ימתינו לאזרחות ישראלית

דרדור בעלייה: יהודים מרחבי העולם מגיעים לישראל כתיירים על-מנת לבחון את אפשרויות המגורים והתעסוקה, אך כשהם מחליטים להישאר בארץ, הם נתקלים בסחבת ביורוקרטית לקבלת אזרחות ישראלית ומעמד עולה, כך נמסר (יום ב', 15.2.16) בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה, "זה פשוט אבסורד. מדינת ישראל והארגונים היהודיים משקיעים משאבים רבים בעידוד העלייה, אך יהודים אלו הנמצאים בארץ ומבקשים לקבל מעמד עולה, סובלים מחסמי ביורוקרטיה. על משרד הפנים לזרז את ההליך".

ד"ר נורית יכימוביץ-כהן, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, ציינה כי ישנה עלייה בשנים האחרונות במספר העולים ובמספר משני המעמד מתייר לעולה מחבר העמים שקיבלו אישור מעמד עולה. דוח מבקר המדינה משנת 2013 מציג כי העדר שיתוף מקוון בנתונים בין "נתיב" רשות האוכלוסין וההגירה, ייתכן שלממצא זה השלכות על משך תקופת ההמתנה לאישור.

ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד) הוסיף כי משרד הפנים ערך ניסוי מוצלח לקיצור התהליך, אך הרחבת התוכנית כרוכה בהוצאות גדולות, ועל המדינה לתקצב כראוי את ההליך.

חברת הכנסת לשעבר, ליה שמטוב, סיפרה כי "זוגות שאינם-נשואים, המגיעים לארץ ומבקשים לשנות את מעמדם, מחויבים בבדיקות רבות וממושכות. עולים עם עבר פלילי נאלצים לעבור בדיקות ארוכות, ללא קשר להתיישנות העבירה וסוגה ומתבקשים לתרגם כמויות גדולות של מסמכים בעלות גבוהה. לעיתים ממתינים שנים לקבלת האישור. יש להדריך אותם, לעזור להם במציאת עבודה ולסייע להם בתהליך שינוי המעמד. אני מבקשת לקבוע בחוק זמני טיפול מירביים".

עמוס ארבל מרשות האוכלוסין הגיב על הדברים ואמר כי "מתוך הניסיון להקל על עולים מצרפת, הסובלים מאנטישמיות גוברת, ביצענו תוכנית-ניסוי לקיצור קבלת מעמד-עולה לשבועיים בלבד. לאחרונה הרחבנו את ההליך לכלל המדינות, למעט חבר העמים וארה"ב. העולה מגיע פעם אחת בלבד ללשכות ייעודיות הפזורים בשבע ערים ברחבי הארץ ומטופלים במהירות. עלינו להיערך לקיצור ההליכים עבור מדינות חבר-העמים, כפי שקיים ביתר המדינות". לדבריו, טיפול יעיל ומהיר בבקשות לאישור מעמד עולה דורש כוח אדם ותקציב, עם זאת, בימים אלו נעשית עבודה לשיתוף נתונים בין נתיב למשרד הקליטה. שווה לנו כאזרחים להמתין עוד חודש או חודשים - כדי שנוכל לאמת את זכאות העולים".

עולים מחבר העמים ומאתיופיה סיפרו על הקושי הכרוך בתהליך קבלת מעמד העולה, ביניהם עולה מחבר העמים, שהגיע לארץ בשנת 2014 לאחר שסבל מאנטישמיות, והוא עדיין ממתין לאישור המיוחל - ובינתיים אינו זכאי לקבל טיפול רפואי.

בתגובה לדברים הסביר רון שכטר, נציג "נתיב", כי "הבדיקות הנערכות בבקשות שינוי מעמד מחבר העמים שונות מבדיקות של מדינות אחרות, כיוון שהרישום בגין נישואין ולידות אינו מתבצע בקהילות היהודיות אלא רק במוסדות הממלכתיים. במדינות אלו קיימת תעשיית זיופי מסמכים לצורך קבלת זכאות, ולכן נבדקים המסמכים לעומק. במידה ויש חשד לזיוף, מופנים המסמכים לבדיקת מעבדות הזיהוי הפלילי".