את הדיון בנושא השירות למגזר הערבי, הציג היו"ר חנין, שאמר כי במשרד התחבורה נעשית עבודה חשובה ומורגשת שיש לעודד ולהרחיב.

נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רינת בניטה, הציגה את עיקרי הנתונים שעלו ממסמך שהכינה לקראת הדיון, ואמרה כי נשים ערביות הן הצרכניות העיקריות של תחבורה ציבורית במגזר, ובשבילן תחבורה ציבורית היא קריטית. היא הוסיפה כי דוח מבקר המדינה מ-2011 הצביע על שורה של מחדלים בכל הנוגע לטיפול בתשתיות, אך ציינה עוד כי בשנים 2015-2010 הקצה משרד התחבורה לרשויות הערביות יותר מ-2 מיליארד שקל לטיפול בכך. עוד אמרה בניטה כי תרגום המידע לנוסעים, שהיה אמור להסתיים באמצע השנה שעברה, עדיין לא הושלם והוא צפוי להסתיים עד יוני 2016.

היו"ר חנין ביקש לקבל את התייחסות משרד התחבורה לנושא התקציבים ותוכניות ההשקעה העתידיות. מנהל אגף בכיר תכנון, תפעול ורישוי תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, דרור גנון, אמר כי גם השנה ישקיע המשרד 125 מיליון שקל במגזר הערבי. הוא התחייב כי כבר השנה אמורים להיפתח 50 קווים חדשים, ועוד 101 קווים ישודרגו ויגדילו את הכיסוי והתדירות. כמו-כן הוא ציין כי מתבצעים גם שיפורים בתשתיות שיאפשרו קישוריות לשכונות וכן מושקעים 25 מיליון שקלים בקווי הזנה למקומות תעסוקה ואף למקומות פנאי. הוא הוסיף כי עד סוף 2016 תחול תפנית בשירות לציבור הערבי.

הרשויות הערביות אינן מסייעות

גנון גם סיפר כי המשרד שלח לראשי הרשויות חוזר ובו בקשה למנות ממונה תחבורה ציבורית מטעמן, שהמדינה תישא בעלות העסקתו בהתאמה, אך ההיענות לכך הייתה נמוכה. חנין הציע לקיים כינוס שיארגן ועד ראשי הרשויות הערביות בו יוסבר לראשי הרשויות על העניין וגנון הסכים. הוא הוסיף כי משרד התחבורה פועל כדי להשלים את החוסרים, אך נתקל בבעיות תשתיתיות קשות ועל ראשי רשויות ערביות למלא את חלקם בעניין התשתיות באיתור שטח, ובקידום אישור תב"עי וסטטוטורי. בהתייחסו לשימוש במיניבוסים אמר כי הם פתרון, אבל פתרון זמני כי בסופו של דבר רוצים ליצור ביקוש.

האני דעקה, מקבוצת עפיפי המפעילה כמה חברות תחבורה ציבורית, אמר כי קיימת בעיה גדולה של היעדר תשתיות, הגורמת לכך שמישהו שעוצר לקנות גלידה חוסם את האוטובוס ואת כל התנועה. הוא גם אמר שלא הגיוני שבעיר בה 45 אלף תושבים, אין אפילו חניון לילה אחד.

ראש מחלקת קידום סטודנטים ערבים בהתאחדות הסטודנטים, דיראן שלאבנה, דיברה על הקשיים של סטודנטים במקומות רבים במגזר להגיע למוסדות הלימוד וסיפרה כי מחורה יוצא רק קו אחד בבוקר למכללת ספיר. היא הוסיפה כי סטודנטים שרוצים להגיע מסכנין ועראבה למכללת צפת צריכים לעבור דרך כרמיאל בנסיעה בת 3 שעות, זאת בעוד שמאופקים למכללת ספיר יש תחבורה ציבורית רציפה. ראש עיריית טמרה, ד"ר סוהיל דיאב, התייחס לתשתיות ואמר כי צריך להשקיע בהן ולהתחיל להפעיל תחבורה ציבורית פנימית ביישובים. הוא ציין כי במשך שנתיים מתקיימות ישובות בעניין ותחבורה ציבורית בטמרה, עיר עם 32 אלף תושבים, עדיין אין. גנון התייחס לכך ואמר כי קשה לייצר תחבורה ציבורית מאפס ולכן נדרשת השקעה של שנתיים לתכנון. הוא הוסיף כי יש גם קשיים עם העיריות וציין כי עיריית נצרת למשל לא מאפשרת לקדם תוכניות מכוון שהיא מעדיפה להקצות קרקע לתעשיה קלה כמו מוסכים מאשר לתחנה מרכזית. גנון גם בישר לו כי ביולי צפוי להיפתח קו בין טמרה למקומות התעסוקה בכרמיאל. מנכ"ל ארגון 15 דקות, גיל יעקב, אמר כי מספיק סקר של כמה חודשים ולא צריך לחכות שנתיים עד שמפעילים תחבורה ציבורית. הוא הזהיר ממצב שבו אין קריטריונים ברורים, כך שרשויות שידרשו יקבלו יותר מענה וישובים שייזכרו מאוחר מדי לא יזכו למענה בכלל.

עיכובים בהנגשת המידע

נציג עמותת סיכוי, עבד אלקאדר כנעאני אמר כי בתקופה האחרונה אכן רואים שינוי לטובה, אבל מדובר בפערים של עשרות שנים שאי-אפשר לסדור בשנה שנתיים. הוא הוסיף כי צריך מאמץ הרבה יותר גדול. נציגת האגודה לזכויות האזרח, שאדה עאמר, הזכירה כי עד יוני 2015 כל המידע היה אמור להיות מונגש גם בשפה הערבית. היא הוסיפה כי לפי המידע של האגודה רק 5,000 תחנות מתוך 30 אלף ועוד 100 שלטים דיגיטליים אמורים להיות מונגשים בערבית. "קיבלנו עידכון שזה יושלם עד יוני 2016, אבל לא ברור מה זה כולל", אמרה. גנון הגיב ואמר כי מדובר בתרגום של כל הרשת, כולל רישיונות הקווים, לשפה הערבית. "מיפינו כמעט את כל התחנות ואני מאמין שביולי 2016 נתחיל להתקין את השלטים בכל הארץ".

ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) הציע לתגבר קווים באשכולות מהישובים הערבים למוסדות הלימוד בימי חמישי ובמוצאי השבת, וקרא לטפל גם בתשתיות על-מנת שיאפשרו קווים פנימיים. ח"כ יוסף ג'אברין (הרשימה המשותפת) אמר כי השקעה בתחבורה הציבורית היא המפתח לשיפור המצב הסוציואקונומי בחברה הערבית. "כשמדברים על שילוב בתעסוקה ובהשכלה אי-אפשר לעשות זאת ללא תחבורה ציבורית", אמר.

מנהלת מחלקת מדיניות ביוזמות קרן אברהם, איה בן עמוס, אמרה כי רוב הנשים במגזר משתמשות בתחבורה ציבורית כדי להגיע לעבודה, והיעדר התחבורה הציבורית תורם באופן משמעותי להעסקה פוגענית כלפי נשים ערביות. "הן מעדיפות לעבוד בתוך היישוב בתנאים קשים ותמורת שכר נמוך משכר המינימום, מאשר לצאת מהיישוב", אמרה. סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, התייחס לרהט ואמר כי כבר לפני שנה נעשה סקר בעיר והתשובות ממנו לא התקבלו עד היום. הוא הוסיף כי "יש טענות קשות, בעיקר של נשים וקשישים, שהשירות הפרונטלי מהנהגים הוא פוגעני. הפננו זאת גם לחברת האוטובוסים גלים וגם למשרד התחבורה, והתשובה שקיבלנו הייתה שלא היו דברים מעולם למרות שיש עדויות מתועדות".

היו"ר חנין אמר בתום הדיון כי בכוונת ועדת המשנה לפנות למשרד התחבורה בצורה מסודרת עם שורה של שאלות ודרישות להתייחסות. הוא קרא לנוכחים להעביר לוועדה את התייחסויותיהם, ואמר כי יפנה גם לכל הרשויות במגזר הערבי כדי לקבל מהם מידע על הצרכים שלהם והחסמים שיש להסיר בכל הנוגע לתחבורה ציבורית. הוא סיכם והצהיר על כוונתו לקיים ישיבת מעקב בעוד מספר חודשים.