עודה. יתפטר? [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
היועמ"ש: חוק ההשעיה - חוקתי |
הצעת "חוק ההשעיה" אושרה לקריאה ראשונה כהצעה מטעם ועדת חוקה, תוך הסתייגות מסוימת מצד היועמ"ש לממשלה ויועמ"ש הוועדה ● בגין הצביע בעד ● עודה מאיים בהתפטרות קולקטיבית
בתום דיון ארוך שלווה בחילופי דברים, בצעקות, ואף בהוצאת חברי כנסת מהדיון, ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה (יום ב', 29.2.16) את התיקון לחוק יסוד הכנסת ואת התיקון לחוק הכנסת, המכונה "חוק ההשעיה", כהצעת יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי לקריאה ראשונה כהצעת חוק מטעם הוועדה.
הדיון בהצעת החוק החל בעמדת היועצת המשפטית של הוועדה, שאמרה "הליך שייפתח ברוב קואליציוני, עלול להיות פתח להתעמרות של הקואליציה בח"כ. לכן נדרשת הסכמה רחבה ולא להסתפק ברוב קואליציוני. עקב החשש מפני הטלת משמעת קואליציונית, אני מציעה שבתום הדיון שייערך במליאת הכנסת, תיערך הצבעה חשאית. יש לכך גם מגרעות בכך שלעיתים ח"כים מאותה מפלגה, עשויים להצביע בעד. אולם הצורך לנטרל את הפוליטיות של ההליך, גובר". לדבריה, "בהליך הזה, חבר הכנסת פועל כשופט ולא כנבחר ציבור". עוד מציעה היועמ"ש, שהחוק יחול רק מהכנסת הבאה.
עשרות חברי כנסת נכחו בדיון והתנגדו להצעת החוק. חברי הכנסת תקפו את הרעיון הבסיסי של הדחת חברי כנסת בידי חבריהם. עוד נטען, כי הצעת החוק תופנה כנגד חברי כנסת מהאופוזיציה ותהווה איום וסתימת פיות של מי שלא יישר קו עם עמדת הקואליציה. חברי הכנסת השמיעו ביטויים קשים כנגד ההצעה, שהיא לדבריהם הצעה גזענית, מקארתיסטית ומדירה ערבים מהכנסת. חלק מהח"כים הזהירו את הח"כים התומכים בהצעת החוק כי ההצעה עלולה לשמש נגדם בכנסות הבאות.
נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד עמי ברקוביץ, מסר לחברי הוועדה את עמדת היועמ"ש עו"ד אביחי מנדלבליט. לדבריו, "לעמדת היועץ, לא ניתן לומר כי הצעת החוק המבקשת לתקן את חוק יסוד הכנסת, כך שתתאפשר השעיה עד כדי הדחה של חבר כנסת מכהן על בסיס עילות הפסילה להתמודדות לכנסת, כפי שנקבעו בסעיף 7 א' לחוק יסוד הכנסת, ובהתאם לפרוצדורה המותוות בהצעה במתכונתה כעת, היא בלתי חוקתית. זאת בהתחשב בכך שמדובר בהצעה לתיקון חוק יסוד, ובשים לב גם לאמירות בפסיקת בית המשפט העליון, באשר לתחולתה בישראל של דוקטרינת התיקון החוקתי הלא-חוקתי, בשל פגיעתו בעקרונות היסוד של השיטה.
"בלי לגרוע מן האמור, מובן כי חקיקתו של תיקון כזה המוצע, מחייבת זהירות רבה נוכח הקשיים שהוא מעורר. כוונת הדברים בהקשר זה, היא לקשיים המובנים שבקיומו של משפט עמיתים על בסיס אידאולוגי, תוך הסמכת רוב פוליטי של חברי כנסת להחליט על הפסקת כהונתו של חבר כנסת מכהן, אשר נבחר כדין. מובן גם כי בהסדר שכזה יש גם כדי לפתוח פתח של התנכלות של הרוב למיעוט, ולזכויות הייצוג שלו בכנסת ואף לגרום לסיכול רצון הבוחרים אשר הצבעתם הביאה לבחירתו. מכאן הזהירות הרבה הנדרשת בגיבושו על פרטיו".
חברי הוועדה איחרו להגיע לדיון, לא שמעו את עמדת היועצים המשפטיים והגיעו רק להצבעה. בשעת ההצבעה, חברי כנסת שהתנגדו לקיומה, הרימו את קולם עד כדי כך שהיה קשה מאוד לשמוע את יו"ר הוועדה. ח"כ ניסן סלומינסקי החליט לעבור להצבעה שמית, אולם גם מהלך זה לא צלח, ולהט הרוחות הקשה מאוד על קיום הצבעה. בסופו של דבר, יו"ר הוועדה הכריז כי ברוב של שבעה חברי כנסת, הצעתו התקבלה וכי הוועדה אישרה את שתי הצעות החוק לקריאה ראשונה כהצעות מטעם הוועדה. גם בהצבעה החוזרת (רביזיה) לא היה שינוי בתוצאה.
חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, ברשות איימן עודה, אמרו כי אם החוק יופעל-כנגד אחד מחברי סיעתם, הם ישקלו להתפטר כאיש אחד מהכנסת.
סלומינסקי וח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) תמכו בהצעה. גם חברי הכנסת בני בגין (ליכוד) ואורי מקלב (יהדות התורה) שהצביעו בעד ההצעה, הביעו הסתייגות ממנה מתוך תקווה כי לקראת הדיון להכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, ייערכו בה שינויים. בגין ציטט דברים שאמר בעת היותו שר כי לעיתים הרוב דורסני, אך הצעת החוק הנוכחית עוקרה כל כך, כך שתהפוך לאות מתה בספר החוקים.
הדיון בהצעת החוק החל בעמדת היועצת המשפטית של הוועדה, שאמרה "הליך שייפתח ברוב קואליציוני, עלול להיות פתח להתעמרות של הקואליציה בח"כ. לכן נדרשת הסכמה רחבה ולא להסתפק ברוב קואליציוני. עקב החשש מפני הטלת משמעת קואליציונית, אני מציעה שבתום הדיון שייערך במליאת הכנסת, תיערך הצבעה חשאית. יש לכך גם מגרעות בכך שלעיתים ח"כים מאותה מפלגה, עשויים להצביע בעד. אולם הצורך לנטרל את הפוליטיות של ההליך, גובר". לדבריה, "בהליך הזה, חבר הכנסת פועל כשופט ולא כנבחר ציבור". עוד מציעה היועמ"ש, שהחוק יחול רק מהכנסת הבאה.
עשרות חברי כנסת נכחו בדיון והתנגדו להצעת החוק. חברי הכנסת תקפו את הרעיון הבסיסי של הדחת חברי כנסת בידי חבריהם. עוד נטען, כי הצעת החוק תופנה כנגד חברי כנסת מהאופוזיציה ותהווה איום וסתימת פיות של מי שלא יישר קו עם עמדת הקואליציה. חברי הכנסת השמיעו ביטויים קשים כנגד ההצעה, שהיא לדבריהם הצעה גזענית, מקארתיסטית ומדירה ערבים מהכנסת. חלק מהח"כים הזהירו את הח"כים התומכים בהצעת החוק כי ההצעה עלולה לשמש נגדם בכנסות הבאות.
נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד עמי ברקוביץ, מסר לחברי הוועדה את עמדת היועמ"ש עו"ד אביחי מנדלבליט. לדבריו, "לעמדת היועץ, לא ניתן לומר כי הצעת החוק המבקשת לתקן את חוק יסוד הכנסת, כך שתתאפשר השעיה עד כדי הדחה של חבר כנסת מכהן על בסיס עילות הפסילה להתמודדות לכנסת, כפי שנקבעו בסעיף 7 א' לחוק יסוד הכנסת, ובהתאם לפרוצדורה המותוות בהצעה במתכונתה כעת, היא בלתי חוקתית. זאת בהתחשב בכך שמדובר בהצעה לתיקון חוק יסוד, ובשים לב גם לאמירות בפסיקת בית המשפט העליון, באשר לתחולתה בישראל של דוקטרינת התיקון החוקתי הלא-חוקתי, בשל פגיעתו בעקרונות היסוד של השיטה.
"בלי לגרוע מן האמור, מובן כי חקיקתו של תיקון כזה המוצע, מחייבת זהירות רבה נוכח הקשיים שהוא מעורר. כוונת הדברים בהקשר זה, היא לקשיים המובנים שבקיומו של משפט עמיתים על בסיס אידאולוגי, תוך הסמכת רוב פוליטי של חברי כנסת להחליט על הפסקת כהונתו של חבר כנסת מכהן, אשר נבחר כדין. מובן גם כי בהסדר שכזה יש גם כדי לפתוח פתח של התנכלות של הרוב למיעוט, ולזכויות הייצוג שלו בכנסת ואף לגרום לסיכול רצון הבוחרים אשר הצבעתם הביאה לבחירתו. מכאן הזהירות הרבה הנדרשת בגיבושו על פרטיו".
חברי הוועדה איחרו להגיע לדיון, לא שמעו את עמדת היועצים המשפטיים והגיעו רק להצבעה. בשעת ההצבעה, חברי כנסת שהתנגדו לקיומה, הרימו את קולם עד כדי כך שהיה קשה מאוד לשמוע את יו"ר הוועדה. ח"כ ניסן סלומינסקי החליט לעבור להצבעה שמית, אולם גם מהלך זה לא צלח, ולהט הרוחות הקשה מאוד על קיום הצבעה. בסופו של דבר, יו"ר הוועדה הכריז כי ברוב של שבעה חברי כנסת, הצעתו התקבלה וכי הוועדה אישרה את שתי הצעות החוק לקריאה ראשונה כהצעות מטעם הוועדה. גם בהצבעה החוזרת (רביזיה) לא היה שינוי בתוצאה.
חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, ברשות איימן עודה, אמרו כי אם החוק יופעל-כנגד אחד מחברי סיעתם, הם ישקלו להתפטר כאיש אחד מהכנסת.
סלומינסקי וח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) תמכו בהצעה. גם חברי הכנסת בני בגין (ליכוד) ואורי מקלב (יהדות התורה) שהצביעו בעד ההצעה, הביעו הסתייגות ממנה מתוך תקווה כי לקראת הדיון להכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, ייערכו בה שינויים. בגין ציטט דברים שאמר בעת היותו שר כי לעיתים הרוב דורסני, אך הצעת החוק הנוכחית עוקרה כל כך, כך שתהפוך לאות מתה בספר החוקים.
|
|
+"המדינה משאירה נוסעים בתחנות"
01:45 01/03/16 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
ראש העירייה משה אבוטבול ויו"ר הוועדה ישראל אייכלר [צילום: מן הטלוויזיה]
יו"ר הוועדה לפניות ציבור דורש ממשרד התחבורה להציב סדרנים שיורו על תגבורי אוטובוסים עמוסים ושיהיה למי להתלונן ▪ משרד התחבורה: בבית שמש דרוש מסוף תחבורה ציבורית
ראש העירייה משה אבוטבול ויו"ר הוועדה ישראל אייכלר [צילום: מן הטלוויזיה]
+בקריאה ראשונה: פינוי בשל סירוב בלתי סביר של דייר יחיד, לצורך ביצוע מיזם בנייה
21:33 29/02/16 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק פינוי ובינוי (פיצויים) (תיקון מס' 4) (פינוי בשל סירוב בלתי סביר), התשע"ו-2016. חוק פינוי ובינוי (פיצויים), קובע כי כאשר קיימת הסכמה של רוב מיוחס מבין בעלי הדירות במקבץ פינוי ובינוי לביצוע פרויקט, רשאי בית המשפט להטיל על בעל דירה המסרב לביצוע העסקה, סירוב בלתי סביר כהגדרתו בחוק, חובת פיצויי לדיירים שנפגעו מהסירוב. מוצע לתקן את החוק ולקבוע כי במקרה האמור, בית המשפט יהיה רשאי להטיל על הדייר המסרב חובת פיצוי או לחילופין, להורות בצו על פינוי הדירה של בעל הדירה המסרב ולמנות אדם אשר היה מוסמך בהתאם להוראות בית המשפט להתקשר בעסקה בשמו.
+"תודה להוט שהכפילו לי את החיוב"
21:20 29/02/16 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
בן-ארי. הודעה מראש [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
אושר סופית: עוסק יודיע לצרכן במסרון לנייד לפני מועד סיום עסקה או התחייבות
בן-ארי. הודעה מראש [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+בקריאה ראשונה: ביטול מוסד הקובלנה הפלילית
20:59 29/02/16 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 74) (ביטול קובלנה), התשע"ו-2016. מוצע בה לתקן את חוק סדר הדין הפלילי, ולבטל את מוסד הקובלנה הפלילית, אשר מעניק לאזרח את האפשרות להאשים אדם בעבירות מסוימות, המנויות בתוספת השנייה לחוק, מבלי לערב את המשטרה ורשויות התביעה.
+סופית: הכרה אזרחית בהכשרות צבאיות
19:42 29/02/16 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הכרה אזרחית בהכשרות צבאיות, התשע"ו-2016 של ח"כ ענת ברקו. יוקם מנגנון להכרה אזרחית בקורסים, לימודים והשתלמויות הנערכים במסגרת שירות צבאי. כחלק ממנגנון זה, מוצע להקים ועדה להכרה בהכשרות צבאיות, אשר תמליץ בפני רשויות וגופים המוסמכים להעניק תעודות ותארים או להכיר בהם, להכיר בהכשרה צבאית העומדת בתנאים מסוימים על ידי הסמכה, מתן תעודת מקצוע, מתן נקודת זכות וכיוצא באלה.
+סופית: הורה יוכל להעדר על חשבון ימי מחלה, גם במקרה של טיפול קבוע בדיאליזה של ילדו
18:25 29/02/16 |
מליאת הכנסת אישרה בריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 13), התשע"ו-2016 של ח"כ אורי מקלב. הזכאות של הורה לזקוף עד 90 ימים בשנה של היעדרות בשל מחלה ממארת של ילדו על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, תחול גם על מחלת ילד המצריכה טיפול קבוע בדיאליזה. כמו כן, שר הכלכלה יוסמך, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות, לקבוע בצו מחלות נוספות שעליהן תחול הזכאות האמורה.
+סופית: הטבות מס באילת - גם על גמלאים
18:24 29/02/16 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 8), התשע"ו-2016. מדובר בהצעה ממשלתית אליה הוצמדה הצעה פרטית של ח"כ משה גפני. סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי באילת יתוקן וייקבע כי הזיכוי ממס הניתן מכוחו, יינתן מכלל ההכנסה החייבת מיגיעה אישית של התושבים ולא רק מהכנסתם מעבודה, מעסק או ממשלח יד. כן מוצע, לקבוע שתחילתו של החוק של החוק תהיה ביום 1 בינואר 2016 ויחול על הכנסה שהופקה ביום זה או לאחריו. ח"כ גפני: "הטבות המס באילת נובעות לא מהסיבות הרגילות בפריפריה אלא בכוח החוק המיוחד הנוגע לאילת. צריך שההטבות באילת יחולו גם על גמלאים שלא יהיו שונים מהתושבים האחרים. החוק הזה עושה צדק מול אנשים מבוגרים שעבדו ויצאו לפנסיה".
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| היועמ"ש: חוק ההשעיה - חוקתי |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

