מאז ספטמבר בתחומי הקו הירוק בוצעו בידי שב"חים
ועדת הפנים דנה (יום א', 13.3.16) בהצעת חוק הכניסה לישראל המכונה "חוק השב"חים", שכן משמעותו היא החמרה משמעותית של הענישה למעסיקי ולמליני שוהים שלא כחוק. הצעת החוק גם מאריכה בשנתיים את הוראת השעה העוסקת באיסור על הסעת שב"חים. מדובר בשתי הצעות חוק. הצעה ראשונה הוגשה כבר בכנסת הקודמת על-ידי חברי הכנסת מוטי יוגב,
יעקב מרגי,
ניסן סלומינסקי ושולי מועלם-רפאלי, ובכנסת זו קיבלה אישור לרציפות. ההצעה השנייה היא הצעת חוק ממשלתית. היום נדונו שתי ההצעות לקריאה שנייה ושלישית, ומחר תתקיים ההצבעה והוועדה תבקש למזג את שתי ההצעות להצעה אחת.
מאז תחילת גל הפיגועים האחרון בספטמבר, 73 פיגועים ארעו בתוך שטחי ישראל הקטנה, כאשר מספרם הכולל של כל הפיגועים, כולל אלו שארעו ביו"ש עומד על 223. מתוכם 27 פיגועים בוצעו על-ידי 32 שוהים שלא כחוק, כלומר 44%. על כך דיווח לוועדה היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, יואל הדר. לדבריו, "יש להחמיר את הטיפול בנושא השב"חים, ולנסות בכך להקטין את כמות הפיגועים".
יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אמסלם: "לזכותו של השר לביטחון פנים
גלעד ארדן ייאמר שהוא מייצר ארגז כלים על-מנת שרשויות האכיפה ייטיבו להתמודד עם המציאות הקשה. זה לא הכלי היחיד שצריך לנקוט. חשוב לא פחות לטפל בפרצות בגדר, במעברים, וגם לתת יותר רישיונות עבודה לפלשתינים. מי שיש לו רישיון עבודה יש לו מה להפסיד, וגם לבן שלו. אנחנו רוצים שהם יתפרנסו, ולא יצטרפו לקיצונים".
הצעת החוק מרחיבה את הגדרת המעסיק, ומעתה האחריות על העסקת שב"ח תהיה גם על המעסיק של המעסיק, הקבלן הראשי ו/או התאגיד ששכר את שירותי המעסיק הישיר. בשל התמריץ הכלכלי לביצוע עבירת ה עסקת או הלנת שב"חים יוחמרו הקנסות כשמדובר בתאגיד. עונשי מינימום - לתאגיד 40,000 ש"ח. למעסיק שאינו חברה אלא אדם פרטי - 5000 אם מדובר בעבירה חד-פעמית ו-10,000 ש"ח אם מדובר על עבירה חוזרת, או העסקה או הלנה של יומיים או שני עובדים. הקנסות הקבועים בחוק הם 75,000 ש"ח לאדם פרטי ופי ארבעה לתאגיד אם מדובר על עבירה חד-פעמית. עבירה חוזרת, או יומיים ברצף או שני עובדים ומעלה יוגדרו כפשע, והענישה תהיה 4 שנות מאסר וקנס של 226,000 ש"ח. בנוסף יוכל קצין בדרגת מפקד מחוז להורות על הגבלת שימוש במקום בו הלינו או העסיקו שב"חים עד 30 יום ובית משפט יוכל להאריך צו זה ל-60 יום נוספים.
סנ"צ איה גורצקי, המשרד לביטחון פנים: "החוק בא לכלול מעסיקים לא במעגל הראשון. מאחורי אלה יש קבלני כוח אדם ותאגידים ואלה המרוויחים הגדולים. התיקון מגדיר כמעביד גם מעסיק בעקיפין, מעסיק של המעסיק, מתווך כוח אדם וקבלן. הרעיון הוא לכלול את כל האוכלוסיות שקשורות בעקיפים להעסקה, מעתה יחולו עליהם כל חובות המעביד".
ח"כ מוטי יוגב: "החוק הוא עוד כלי בארגז הכלים, שצריך לכלול מודיעין, מבצעי והרתעה. אני בעד להגדיל מספר רישיונות לפלשתינים. לעודד את אלה שהשב"כ מאשר ולמנוע לחלוטין כניסה של מנועי כניסה. לא שווה שיירצח אדם אחד על-ידי שב"ח".
ח"כ
אורי מקלב: "אם היום מגישים כתבי אישום נגד אדם שמשפץ את ביתו והקבלן הביא לו טייח שב"ח, מה יקרה עם ההחמרה בחוק?" יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם: "אני דואג לו? שיקח צוות ויבדוק. הרי מדובר בפיקוח נפש. גם היום הוא חשוף לכתב אישום. שיבוא לבית משפט ויסביר את הסיטואציה. יש הבדל בין חוק למדיניות. אם המשטרה תתעסק עם נהג המונית והגנן, לא עשינו כלום. החוק בא לטפל במאסות הגדולות של עשרות אלפי שב"חים. המטרה שכל משרדי הממשלה והסקטור הציבורי והתאגידים יתחילו לבדוק את מי הם מעסיקים גם כשהם מקבלים שירות מקבלני משנה, ושזה ייחשב הפרת חוזה אם מישהו מהם מעסיק שב"חים
ד"ר איילת עוז, הסנגוריה הציבורית: "יש ערפיליות גדולה בהגדרת המעביד - 'בין במישרין בין בעקיפין'. זה ניסיון מכוון לערפל את סעיפי החוק".
יותם איל, הפורום המשפטי למען ישראל: "עונשי המינימום שנקבעו אינם מספיקים. לרוב בתי המשפט פוסקים הרבה פחות, ואם זה יהיה המינימום, אלה יהיו העונשים".
יהודה בר אור, יו"ר ארגון מוניות השירות: "אתם לא יכולים להפוך את נהגי המוניות לשוטרים. אי-אפשר להטיל את האחריות על נהג המונית. חפשו התארגנויות של מסיעים שמסיעים רק את אלה." יו"ר הוועדה אמסלם: "החוק לא מחמיר מבחינתכם את המצב הקיים".
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
