"אל תזיזו עובדים, הם לא גבינה"

ועדת הכלכלה דנה (יום ד', 16.3.16) בתוכנית הממשלה לייבא מהנדסים מחו"ל על חשבון מהנדסים ישראלים. הדיון התקיים לבקשת חברת הכנסת איילת נחמיאס-ורבין, שגם ניהלה את הישיבה, וחברי הכנסת רוברט אילטוב, איימן עודה ואורי מקלב, על-רקע הפרסומים בתקשורת לפיהם מתכוונת הממשלה לאשר למהנדסים מחו"ל להגיע לעבוד בישראל.

נחמיאס-ורבין אמרה כי כשקראה לראשונה על היוזמה נדהמה מכך שמדברים על בני אדם במונחים של מזון או מוצרי חשמל. "זה רעיון עוועים. בקרוב נתחיל לייבא גם אזרחים מחו"ל. ככל שיש מחסור צריך לחשוב על פתרונות אחרים, כמו שילוב עובדים מעל גיל 40 שנפלטו מענף ההיי-טק, שילוב ערבים, חרדים ונשים", אמרה.

מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה, שלמה וקס, הצטרף לדברים, ואמר כי צריך קודם כל לנצל את הפוטנציאל של העובדים בארץ. לדבריו, "בשירות התעסוקה רשומים יותר מ-5,000 איש בעלי מקצועות שיכולים להתאים להיי-טק, והחברות לא מוכנות לקבל אותם בגלל היעדר ניסיון או הכשרה - ולהם צריך לדאוג". ארז צור מהאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות הוסיף כי הסבה מקצועית של אנשים לוקחת חצי שנה בלבד, ואפשר וצריך לעשות את זה במקביל לחינוך למדעים שיכול לתת פתרון בטווח הארוך. מנכ"ל אפליסט, סולי תמרי, אמר כי המפתח נמצא אצל המעסיקים והסביר: "קל לעשות הסבה מקצועית אבל אם לא יהיו מעסיקים שיתנו עבודה זה לא ילך". יו"ר ועד עובדי אמדוקס, אורי פנחסי, אמר כי הוא כבר 16 שנה בתחום והוא לא מרגיש במחסור. "אוי ואבוי אם נביא את הודו לפה, זה יהיה גזר דין מוות", אמר.

נציג התאחדות הסטודנטים, נשאת דמלחי, סיפר כי הוא לומר באורט בראודה בכרמיאל שם 40% מהסטודנטים הם מהמגזר הערבי, אך הם מתקשים למצוא עבודה, לא מקבלים הזדמנות להוכיח את עצמם ופונים לעסוק בתחומים אחרים. יחיאל שמן, חבר ועד העובדים בפלאפון, אמר כי לאחרונה חברות הסלולר רצו לחסוך בעלויות ולהעביר את עבודת המהנדסים בטיפול ברשתות להודו. "הם אולי היו חוסכים המון כסף, אבל בדרך הם שכחו רק דבר אחד - את העובדים והמשפחות פה בארץ", אמר.

אין כוונה להגדיל את מכסת המהנדסים מחו"ל

מנהלת תחום פרויקטים תעסוקה במשרד הכלכלה והתעשיה, יעל מזוז, אמרה כי המשרד מוביל צוות בין-משרדי שמטרתו לטפל במחסור במהנדסים. לדבריה, הבאת מהנדסים בכירים מחו"ל נועדה לחזק את ענף ההיי-טק ולהגדיל את היצע המשרות גם לעובדים הישראלים. היא הוסיפה כי המשרד פועל להחזיר מהנדסים יורדים לארץ ולשלב את בני ה-40 פלוס, ערבים ונשים בתעשיה. היא הוסיפה כי אין כוונה לשנות את המכסות והתנאים להבאת מהנדסים מחו"ל, הכוללים תשלום אגרה שנתית ודרישה שהמהנדס ישתכר פי שניים מהשכר הממוצע במשק. "תמיד יהיה עדיף לקחת עובד ישראלי שמתאים במקום להביא עובד מחו"ל, אבל הכוונה היא להפחית בביורוקרטיה שחוסמת הבאת מומחים", הסבירה. מנהל מינהל סחר חוץ וסמנכ"ל המשרד, אוהד כהן, הוסיף כי "הממשלה לא הוציאה הודעה לתקשורת על העניין הזה אלא עיתונאים הוציאו את הסיפור. כבר היום יש היתר ל-2,500 מומחים והכוונה היא לא להגדיל את המספר אלא רק להקל בביורוקרטיה".

ח"כ איימן עודה התייחס לדברים ואמר כי "הבעיה היא עם התפישה הפוליטית של אנשים שחושבים שמצבנו מצוין בניכוי החרדים והערבים. צריך לשנות את התפישה, ולהעסיק בתחום כמה שיותר ערבים, חרדים, נשים ועובדים מעל גיל 40. לפני 3 שנים אמר ראש הממשלה שהוא רוצה להביא רופאים מהודו, כי כל מה שמעניין אותו זה הכסף המהיר, אבל כל מי שהשתתף היום בדיון יכול להביא תוכנית שתפתור את הבעיה בתוך זמן קצר". ח"כ אורי מקלב הוסיף: "אולי חיפשנו אתונות ומצאנו מלוכה, חשבנו שיש בעיה מקומית וגילינו שהבעיה הרבה יותר גדולה. הידיעה על היבוא הייתה חסרת אחריות ופזיזה, אולי המטרה הייתה לשרת את המעבידים כדי להוזיל להם עלויות כמו שעשו לחקלאים עם ביטול המכסים. אבל אני מקווה שזה יצא לטובה, כי כך הוצפה הבעיה וניתן יהיה לפתור אותה בלי להביא מהנדסים מחו"ל".

היו"ר נחמיאס ורבין סיכמה ואמרה כי מדובר במדרון חלקלק ומסוכן ומעיד על כך שהממשלה לוקה בצורה חמורה בתכנון לטווח ארוך. "עובדים הם לא גבינה ולא צריך להזיז אותם, ואחר כך לשאול מי עשה את זה", אמרה. היא קראה לצוות הבין-משרדי להציג לוועדה פתרונות לטווח הזמן המידי כבר בתוך 4 חודשים, והוסיפה כי תבקש לקיים דיון מעקב בנושא".