ענבל אור טוענת, כי משכנה תכשיטים ומתנות נישואין כדי להעמיד את המימון הדרוש לתקופת ההקפאה של החברות שבבעלותה, אך
בנק לאומי סירב לקבל את הכסף. אור מבקשת (29.3.16) בשל כך מבית המשפט המחוזי מרכז להקטין את הסכום שעליה להזרים לקופת ההקפאה.
אור התחייבה להזרים 1.5 מיליון שקל, לאחר שתמכור את השליטה בחברה הציבורית שלה ב-1.8 מיליון שקל. כעת היא אומרת, כי הנאמן, עו"ד
איתן ארז, סבור שהסכום נמוך מדי וגם הרוכשים הפוטנציאליים ביקשו שהות נוספת. מאחר שחשבונות הבנק שלה ריקים ונאסר עליה למכור נכסים, היא משכנה כאמור רכוש אישי, אך לא הצליחה להפקיד את הכסף - 400,000 שקל.
לטענת אור, בעקבות כך פורסם בתקשורת שהיא מנסה להלבין הון, כחלק ממה שהיא מכנה "מסע שיסוי" בלתי פוסק. במצב זה, ולאור הודעתו של ארז על כוונתו לפטר כשני שלישים מעובדי הקבוצה, מבקשת אור מהשופט
אילן שילה לקבוע שעליה להזרים רק 400,000 שקל (מתוכם כבר הפקידה 111,000 שקל), ושבנק מזרחי-טפחות יעמיד עוד 510,000 שקל לכל תקופת ההקפאה - לאחר שכבר הסכים להעביר 250,000 שקל למימון בן שבועיים.
במקביל, דיווח ארז לבית המשפט על מגעיו עם משה שחר, איש עסקים ישראלי-אנגלי, שהוצג בידי אור כמי שמוכן להעמיד לרשותה ערבות בנקאית של 90 יום. ארז אומר, שההצעה הייתה בלתי ברורה, ושתחושתו הייתה שמדובר בניסיון של אור להרוויח זמן. בדיווח נוסף מסר ארז, כי שחר הודיע לו שהוא אינו מעוניין בקשר כלשהו עם אור, לאחר שיועץ התקשורת שלה, רונן צור, הדליף לתקשורת את ההצעה. עוד אמר שחר, כי לא קיבל כל תשובה לאחר שנפגש עם אור ונראה לו שכוונותיה לא היו רציניות.
ארז גם ביקש משילה להטיל איסור דיספוזיציה על נכס נוסף של אור - דירה ברחוב איתמר ברמת גן. בבקשה זו מציין ארז, כי בדיקה ראשונית העלתה, כי אור חייבת 6 מיליון שקל לקבוצה שבבעלותה.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
