"משילות אינה היתר להפרת חוק. משילות אין משמעותה הכשר לאי חוקיות רק משום שמתכונת הפעולה המושכת את ליבו של בעל התפקיד השלטוני נראית יעילה יותר". כך אומרת (יום ד', 13.4.16) נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור.

בדברה בטכס השבעת שופטים במשכן נשיאי ישראל, השיבה נאור כמעט במישרין לדבריה של שרת המשפטים, איילת שקד, בשבוע שעבר, ולפיה תפעל לכך שבשנה הבאה ימונו לבית המשפט העליון שופטים שיעניקו לממשלה מרחב משילות. שקד ונאור עומדות יחדיו בראש הוועדה לבחירת שופטים, אך יש צורך בתמיכתו של לפחות אחד מבין שלושת שופטי העליון החברים בוועדה כדי למנות שופטים לערכאה זו.

עוד אמרה נאור, כי משילות אין פירושה רק יכולתה של הממשלה הנוכחית להגשים את מדיניותה, אלא גם שימור יכולת זו של ממשלות עתידיות. בשל כך, הדגישה, לא יכולה כנסת אחת לכבול את ידיהן של הבאות אחריה. "את המשילות אין לראות רק בפריזמה קצרת טווח של כאן ועכשיו", הדגישה. בכך התייחסה נאור לביטול פסקת היציבות במתווה הגז, למרות שהצהירה שלא תדבר על פסק דין זה.

עוד אמרה נאור, שוב בהתייחסות למתווה הגז, כי המונח "משילות" מתעתע לעיתים משום שהוא מטשטש בין מרחבי הפעולה של הממשלה והכנסת. לכן, עשוי להידרש בית המשפט "לסייע בהפרדה בין הרשויות והאיזון ביניהן, בכך שהוא מבהיר מה מסור לממשלה במסגרת ה"משילות" ומה היא יכול לעשות רק על-פי חקיקה של הכנסת. בעשותו זאת, הדגישה, בית המשפט אינו פוגע במשילות אלא מהווה "שוטר תנועה דמוקרטי". היא הוסיפה: "הגבלת כוחה של הרשות המבצעת היא ממהותה של הדמוקרטיה", ולעיתים על הרשות השופטת להגן על הרשות המחוקקת.

נאור ציטטה קטעים מספרו של אהרן ברק "שופט בחברה דמוקרטית" על המתח שבין שלוש הרשויות, תוך שהיא מוסיפה הדגשים משלה. בעוד ברק אמר שעל השופט להיות נאמן למשטר ולחברה, אומרת נאור שעליו להיות נאמן גם לחוק. בעוד ברק דיבר על דיאלוג בין הרשויות, נאור מוסיפה שעליו להתנהל בכבוד הדדי. ובעוד ברק קרא לשופט לכבד את הרשות המחוקקת, הוסיפה נאור שעליו לכבד גם את הרשות המבצעת.


ריבלין: דרוש חוק יסוד החקיקה


גם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, התייחס בטכס למתח בין הרשויות: "לרגע נדמה שבלהט הוויכוח, נשכח ייעודנו העיקרי - לא את עצמנו אנו משרתים, כי אם את הציבור ולמענו. לא למעננו ולמען מעמדנו אנו מחויבים בהפרדת הרשויות, אלא למענו של הציבור. כל רשות, גם הרשות השופטת איננה חפה מטעויות. וכל רשות, גם הרשות השופטת צריכה להיות נתונה לביקורת. אפשר בהחלט לחלוק על הכרעה זו או אחרת אבל אסור לשכוח את העיקר - רשות שופטת יציבה, אמיצה ובלתי תלויה לצידן של רשות מבצעת ומחוקקת חזקות ואמיצות, הינה הכרח במשטר דמוקרטי".

ריבלין הזכיר שלפני שלוש שנים, בהיותו חבר כנסת, עתר לבג"ץ בבקשה לחייב את הממשלה להביא את נושא הגז הטבעי לאישור הכנסת, אך העתירה נדחתה. הוא קרא לחברי הכנסת: "תתכבד הרשות המחוקקת, תפשיל את ידיה, ותסדיר בחוק יסוד החקיקה את גבולות הגזרה, את הבלמים והאיזונים, את הגשרים המאזנים והמפקחים שבין הרשויות. ראויים אנו וראויה הדמוקרטיה הישראלית לחוק יסוד החקיקה, אשר יגדר ויבצר את תחומי הרשויות".

שרת המשפטים, איילת שקד, התייחסה למאבק על נציבות הביקורת על הפרקליטות: "עבודתם של הפרקליטים מוערכת וחשובה וקיים צורך ברור לשמור על עצמאותם. עם זאת, במדינה דמוקרטית אין גוף החסין מביקורת, ללא יוצא מן הכלל. מי שאינו חושב כך, כנראה שאינו יודע דמוקרטיה מהי. כמובן שאני נחושה להמשיך ולקדם את חוק הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות".