לשכות ההוצאה לפועל פותחות תיקים רבים בצורה לקויה, ובכך פוגעות בחייבים - שהם ממילא לרוב גורמים חלשים המצויים בנחיתות מול הזוכים. זוהי מסקנתו העיקרית של מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח מיוחד שהוא מפרסם (יום ג', 19.5.16) על מערכת ההוצל"פ. שפירא קובע, כי האחריות לתיקון הליקויים מוטלת על שרת המשפטים, איילת שקד, ומבהיר שיעקוב אחרי הטיפול בכך.

בדוח מועלים ליקויים חמורים בנוגע לשיעורי הריבית הנגבית מחייבים. כך למשל רשויות מקומיות ניהלו עשרות אלפי תיקים בהוצאה לפועל בשיעור ריבית שגוי; ותיקים לגביית חובות בגין משכנתאות נוהלו בריבית גבוהה מהמותר על-פי צו הריבית. בליקויים אלה יש משום פגיעה של ממש בחייבים, שרבים מהם מתקשים לעמוד על זכויותיהם וחלקם אף אינם מודעים להן, אומר שפירא.

באוגוסט 2015 ניהלה ההוצל"פ 2.5 מיליון תיקים בהיקף של 650 מיליארד שקל. לדברי שפירא, מוטלת עליה חובה מוגברת לוודא שמתקיים הליך הוגן, תוך הקפדה על כך שזכויות היסוד של החייבים יישמרו בקפידה ושלא יוטלו עליהם תשלומים בניגוד לחוק. אלא שהביקורת מצאה שהדברים רחוקים מלהתנהל בצורה זו.


פתיחת התיקים: אין מעקב


בבדיקה פרטנית של 639 תיקים בעשר לשכות של ההוצל"פ נמצאו ליקויים בהליך פתיחתם של 258 תיקים, שהם 40% מהתיקים שמשרד מבקר המדינה בדק. בחלק מהתיקים נמצא יותר מליקוי אחד בפתיחתו. בין היתר נפתחו תיקים ללא האסמכתאות הנדרשות בדין. נמצאו תיקים שבעת פתיחתם הזינה ההוצל"פ תאריכי ערך שגויים אשר השפיעו על חישובי הריבית. עוד נמצאו בביקורת ליקויים מערכתיים הנוגעים לחישובי ריבית בסוגי תיקים שונים.

אף שלבחינת הבקשה לפתיחת תיק ולהזנת הנתונים בתיק יש השפעות ניכרות על דרך ניהול התיקים ועל תחשיבי החוב הנתבע מהחייבים, לא קיימה ההוצל"פ הליכי בקרה ממשיים, שיטתיים ושוטפים על פעולות הפתיחה של 350,000 תיקים שנפתחים בלשכותיה מדי שנה. החסר בתחום זה משקף כשל משמעותי בעבודת ההוצל"פ, אומר שפירא.

לדברי שפירא, "על ההוצל"פ לבצע בדיקה ראשונית של כל הפרמטרים לכשירותה של התביעה להתנהל במסגרת הליך התובענה בהוצל"פ, ובכלל זה לבדוק כי המסמכים המצורפים מתייחסים להתקשרות בין הזוכה לחייב, כי ההתחייבות ערוכה או חתומה על-ידי כל החייבים, וכי ניתן ללמוד מהמסמכים המצורפים על מלוא סכום החוב - כל זאת תוך התאמה לדין הקיים. אם הבדיקה הראשונית שמקיימת לשכת ההוצל"פ מעלה באופן ברור שבקשת הביצוע אינה עומדת בדרישות הדין, על ההוצל"פ לא לאפשר את פתיחת התיק או לדרוש מהזוכה כי יתקן את בקשתו".


הריביות: "חומרה מיוחדת"


ההוצל"פ הזינה נתוני ריבית שגויים בעת פתיחת תיקים וניהלה את התיקים בפועל, לעיתים במשך שנים, בהתאם לנתונים אלו; ההוצל"פ לא קיימה הליך בקרה ממשי ומספק על אופן הזנת נתוני הריבית בשלב פתיחת התיקים. ההוצל"פ לא מיידעת את החייב במועד פתיחת התיק בדבר שיעור הריבית שבו הוא מחויב, דבר הפוגע ביכולתו לבדוק אם נעשו טעויות בחישוב החוב בתקופה שבה מנוהל התיק.

במשך למעלה מעשור - כמחצית בניהולה של הנהלת בתי המשפט וכמחציתו במסגרת רשות האכיפה והגבייה - פתחה ההוצל"פ תיקים רבים לגביית חובות משכנתאות בריבית גבוהה מהמותר. משנודע להוצל"פ על התקלה בינואר 2015, נקטה כמה צעדים לתיקונה, לרבות פנייה לבנק ישראל, איגוד הבנקים ומשרד האוצר. כמו-כן, היא ביצעה סריקה של חלק מהתיקים שנוהלו באותה עת וגילתה 800 תיקים כאלה - אך הבדיקה לא הייתה מקיפה ובין היתר לא נבדקו לפחות 40,000 תיקים נוספים שנפתחו ונסגרו מאז קביעת התקרה בצו בשנת 2002.

בנק ישראל השתהה בפנייתו לבנקים בנושא התיקים שנפתחו בניגוד לצו הריבית, ופנה אליהם רק בנובמבר 2015. זאת, אף שההוצל"פ פנתה אליו בפברואר 2015 ובהמשך העבירה לו רשימת תיקים המנוהלים בריבית גבוהה מהקבוע בצו, ועל אף התחייבותו של בנק ישראל לעשות כן במהלך ישיבה בנושא ביוני 2015.

בבדיקת ההוצל"פ עלה, כי בינואר 2015 נוהלו 156,000 תיקים בגין חוב לרשויות מקומיות בריבית החורגת מן המותר. בהנחיית משרד המשפטים, ההוצל"פ תיקנה באופן מחשובי גורף את שיעור הריבית רק בכמחצית מהתיקים. לגבי 78,000 התיקים הנותרים לא ננקטו פעולות מצד הרשויות המקומיות, משרד המשפטים וההוצל"פ. הרשויות מצידן לא טרחו לתקן את הריבית למרות פניית ההוצל"פ.

בסיכום הפרק העוסק בריביות היתר אומר שפירא: "הליקויים שהובאו בפרק זה מצביעים על כשל מערכתי הן בהוצל"פ והן ברשויות המקומיות והמערכת הבנקאית, אשר הוביל לכך שעשרות אלפי תיקים נוהלו בהוצל"פ בריבית החורגת מהמותר על-פי חוק, תוך חשש כבד לפגיעה בקניינו של החייב. העובדה כי מדובר ברשויות מקומיות, המחויבות לפעול בהגינות שלטונית וחלה עליהן חזקת תקינות המינהל, וכן בזוכים מוסדיים גדולים כבנקים - שביקשו לפתוח מאות אלפי תיקים בהוצל"פ בריבית שאינה עולה בקנה אחד עם הדין - משקפת חומרה מיוחדת.

"ההוצל"פ הוקמה על-ידי ממשלת ישראל כדי להעניק לזוכים כלי לגביית חובות. על ההוצל"פ חלה החובה לוודא שכלי זה יופעל לפי החוק. יש להוסיף ולציין כי העובדה, כי כשלים אלו אותרו על-ידי ההוצל"פ רק לאחר תקופה ארוכה שבה נוהלו תיקים באופן שגוי מעידה שוב על הצורך הממשי בקיום הליכי בקרה סדורים ושוטפים על תיקי ההוצל"פ. כמו-כן, על משרד הפנים ובנק ישראל לבצע הליכי פיקוח ובקרה על-מנת להבטיח שהגופים שבפיקוחם לא יגבו ריביות פיגורים שלא כדין".


דרושה רפורמה יסודית


בכמה תחומים מהותיים ההוצל"פ אינה פועלת בגילוי מלא ויזום כלפי החייבים, באופן שיאפשר להם לבדוק ולעקוב אחר ניהול התיק שבעניינם: בחלק מהתיקים ההוצל"פ אינה שולחת לחייב את האסמכתאות שבהתבסס עליהן נפתח נגדו תיק, ובמקרים שבהם האזהרה אמורה להישלח על-ידי בא-כוחו של הזוכה - היא אינה פועלת על-מנת לוודא כי הוא מצרף לאזהרה את כל מסמכי פתיחת התיק.

האזהרה הנשלחת לחייב אינה כוללת נתונים כספיים בסיסיים הנוגעים לחוב, ובהם מידע על סכום הריבית שהתווסף לחוב בעת פתיחת התיק, שיעור הריבית ומועד חישובה. ההוצל"פ אינה מבצעת חישוב ריבית והצמדה במועדים קבועים ואינה שולחת מיוזמתה דפי חשבון תקופתיים לחייבים ולזוכים.

בסיום הדוח אומר שפירא לחיוב, כי מאז קבלת טיוטת דוח הביקורת, רשות האכיפה והגבייה פעלה נמרצות ונקטה צעדים משמעותיים במגוון תחומים לתיקון הליקויים. בין היתר, פעלה לתיקון טעויות שנעשו בתיקים שאותרו, הרחיבה את בדיקותיה לגבי ליקויים מערכתיים שעלו לעניין תיקי רשויות מקומיות ותיקי בנקים בגין פיגורים בהלוואות ומשכנתאות, תיקנה תקלות חישוביות במערכת "כלים שלובים" ופרסמה לראשונה טבלאות ריבית שלפיהן מנוהלים תיקים בהוצל"פ.

לצד זאת, ממשיך שפירא, ממצאי הדוח מצביעים על הצורך לערוך רפורמה יסודית בתהליך פתיחת התיקים בהוצל"פ, על-מנת למנוע פגיעה נוספת ומתמשכת בחייבים ולמלא בנאמנות את התכלית אשר לשמה הוקמה. על ההוצל"פ בשיתוף משרד המשפטים ליזום ולקדם רפורמה זו. על ההוצל"פ לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בדוח לגבי תיקים פעילים ותיקים שייפתחו בעתיד, וכן לגבי תיקים שנסגרו. על ההוצל"פ, משרד המשפטים, בנק ישראל, משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי לבחון את הצעדים הנדרשים - כל גוף בתחומו - לתיקון הליקויים, ובכלל זה בכל הנוגע לסוגיית החזרת כספים שנגבו ביתר מהחייבים.