בית המשפט העליון נמנע מהטלת הוצאות על עבריין בנייה, למרות שהלה הגיש לבג"ץ בחוסר נקיון כפיים עתירה חסרת כל יסוד.
ג'יהאד חסן נרבת-עמון הוא תושב עזה שקיבל מעמד של תושב קבע בישראל. בשנת 2003 בנה נרבת-עמון בית בן 150 מ"ר על קרקע חקלאית ליד ג'ת, ומזה עשור מתנהלים נגדו הליכים משפטיים בשל בנייה בלתי חוקית זו. גם לאחר שהורשע, הוא המשיך בהרחבת הבית, ואחרי הרשעה נוספת המשיך להשתמש בו. נרבת-עמון נדון לשישה חודשי עבודות שירות - אך גם בכך לא היה כדי להרתיעו, הוא המשיך להפר את צווי ההריסה שהוצאו לבית ובינואר השנה נדון לשבעה חודשי מאסר בפועל.
ערעורו של נרבת-עמון נדחה בידי בית המשפט המחוזי, שאף הוסיף קנס על תנאי 50,000 שקל לעונשיו, ובית המשפט העליון דחה את בקשתו לערער. השופט
אורי שהם קבע, כי התנהגותו של נרבת-עמון מבטאת "זלזול בוטה בהחלטות ובצווי בית המשפט", ואף ציין שגזר דינו נוטה לקולה.
נרבת-עמון לא ויתר וביקש מבג"ץ לבטל את ההכרעות הפליליות בעניינו, בנימוק של סעד מן הצדק. טענתו העיקרית הייתה, שהרשויות אשמות בעבירות שביצע, שכן הן אינן פותרות את מצוקת הדיור במגזר הערבי, ובכך הפלו אותו ואילצו אותו לעבור על החוק.
השופטת
ענת ברון דחתה את העתירה על הסף (יום א', 22.5.16), הן בשל חוסר נקיון כפיו של נרבת-עמון והן בשל העדר עילה. היא אומרת, כי ידוע שבג"ץ לא יעשה דין למי שעושים דין לעצמם. ברון אומרת:
"אף העונשים שהושתו על העותר לא הרתיעו אותו. כך, לא רק שהעותר עשה דין לעצמו כאשר בנה את ביתו ללא היתר בנייה ועל קרקע המיועדת לחקלאות, אלא שגם התעלם מצווי ההריסה ואיסור השימוש השיפוטיים שניתנו ביחס למבנה, פעם אחר פעם, והמשיך בביצוע עבירות. גם בפנינו לא הביע העותר כל כוונה לכבד את
שלטון החוק, אלא הסתפק בטענה כי שיקולי צדק, לשיטתו, גוברים עליו. במצב דברים זה, אין בידינו להידרש לעתירתו".
ברון מוסיפה: "דין העתירה להידחות על הסף אף מטעם נוסף, והוא כלל היסוד שלפיו אין בית משפט זה ביושבו כבית משפט גבוה לצדק משמש כערכאת ערעור על בתי המשפט הרגילים, ודאי שלא על בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים.
למעשה, אין עניינה של העתירה אלא בעוד נסיון של העותר לעשות במערכת המשפט כבשלו, ולהביא לקיום דיון ערעורי נוסף בפסקי דין חלוטים שנתנו בתי משפט מוסמכים; וכזאת לא ניתן".
לבסוף אומרת ברון, כי משום שלא התקבלה תגובת המדינה - אין היא עושה צו להוצאות. ברון גם נמנעה מלהטיל על נרבת-עמון הוצאות לטובת אוצר המדינה. השופטים
אסתר חיות ו
עוזי פוגלמן הסכימו עם ברון. את נרבת-עמון ייצג עו"ד סיף א-דין ותד.