ראש עיריית רמת השרון לשעבר, יצחק רוכברגר, ניסה לקבל משכורת לתקופה שלאחר הרשעתו - אך בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה (5.5.16) את בקשתו.

רוכברגר הורשע במאי שעבר בכך שקיבל שלא כדין 110,000 שקל מקרן ההשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות כאשר שימש כיו"ר שלה. הוא הורשע ברישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזויף. ביולי 2015 נקבע שבמעשיו היה קלון והוא נדון לשישה חודשי עבודות שירות. רוכברגר ערער על ההרשעה ועל העונש, אך בהמלצת בית המשפט המחוזי בתל אביב משך בחודש נובמבר שעבר את ערעורו.

רוכברגר הושעה לאחר הגשת כתב האישום נגדו ולאחר מכן היה בנבצרות עד סיום משפטו והתפטרותו. הוא טען, כי כמו שקיבל חלק משכרו בתקופת ההשעיה והנבצרות - היה צורך לשלם לו שכר חלקי לתקופה שבין גזירת דינו והטלת הקלון לבין הפיכת פסק דינו לחלוט עם מחיקת ערעורו, דהיינו - בין יולי לנובמבר 2015.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שיצר, דחתה את עתירתו של רוכברגר. לדבריה, "שלאחר שראש הרשות מורשע ולאחר שבית המשפט קובע שיש בעבירה שבה הורשע ראש הרשות קלון, מסתיימת תקופת ההשעיה שברשות, ומתחילה תקופת ההשעיה שבחובה. השעייתו של ראש הרשות בתקופת החובה נמשכת עד למועד שבו פסק הדין שקבע כי יש בהרשעה קלון, הופך לחלוט. ממועד זה, השעיית החובה מסתיימת וכהונתו של ראש הרשות פוקעת".

לדברי שיצר, החוק "קובע מפורשות את הזכאות לשכר ותנאי שירות רק לראש רשות... לאחר הגשת כתב אישום ובטרם הרשעה. אין הסעיף חל על ראש רשות שמושעה לאחר הרשעתו ולאחר קביעת ביהמ"ש שיש בהרשעה קלון... כוונת המחוקק הייתה בבסיסה לערוך אבחנה, ולקבוע שני סוגי השעיה: השעיה שלאחר הגשת כתב אישום והשעיה לאחר קלון". עוד אומרת שיצר, כי "מהפן הציבורי המשך תשלום לראש עיר שהורשע והוטל עליו קלון, פוגע בתפיסת הצדק הטבעית של האזרח".

רוכברגר גם ביקש להמשיך והלעניק לו אבטחה משטרתית כמאוים בדרג 2, אך שיצר דחתה גם בקשה זו: "מאחר שמשטרת ישראל לא צורפה ע"י העותר כמשיבה בעתירה, ומאחר שהעותר לא פירט את עילתו בעניין זה ולא הוכיח אותה בראיות עדכניות, אני דוחה סעד זה".

רוכברגר חויב בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את רוכברגר ייצג עו"ד דוד דדון, את משרד הפנים ייצגה עו"ד קרן אביסרור, ואת עיריית רמת השרון - עוה"ד מוטי בר-לב ואופיר הלל.