שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, מותח ביקורת (יום ב', 13.6.16) על טקטיקה של חברות הביטוח, המבקשות עיכוב חלקי של ביצוע פסקי דין הניתנים נגדן.

דנציגר אומר: "ניתן להרהר גם אחר הפרקטיקה שנדמה כי קנתה לה שביתה בסוג ההליכים שבנדון, בגדרה פונות חברות הביטוח לבית משפט זה בבקשה לעיכוב ביצוע 'חלקי' בלבד. לא ניתן להתעלם מהרושם כי נראה שטקטיקה זו ננקטת על-ידי חברות הביטוח משום הערכתן כי הסיכוי שתתקבלנה בקשות מצדן לעיכוב ביצוע מלא של פסק הדין - כפסק דין הקובע חיוב כספי - אינו גבוה; ומנגד בקשות 'מרוככות', לעיכוב חלקי בלבד, הינן בעלות סיכויים גבוהים יותר".

עוד אומר דנציגר כי לחברות הביטוח יש נטייה להגיש בקשות אלו בצורה כוללנית ושטחית, ללא הנמקה של ממש. "בעבר נזדמן לי להעיר לחברות ביטוח שהגישו בקשות דומות, כי לא די בטענות כוללניות מעין אלה, וכי מחובתן - כ'שחקניות חוזרות' בהליכים העוסקים בפסיקת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים - לבחון באופן מעמיק ואחראי יותר האם המקרה הנדון מחייב פנייה לבית משפט זה בבקשה לעיכוב ביצוע".

דנציגר דחה את בקשתו של ה"פול" לעכב חלקית ביצוע של פסק דין, אשר חייב אותו לשלם לוולדימיר טימושפולסקי 3.3 מיליון שקל בעקבות שלוש תאונות דרכים בשנת 2006. ה"פול" ביקש לעכב תשלום של מיליון שקל, ובקשתו ספגה מדנציגר ביקורת:

"הבקשה אינה מבססת תשתית ראייתית המלמדת על חשש כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל. נימוקי הבקשה נותרים ברובד די שטחי, כאשר הם מתמצים בהפניה לקביעות חלקיות בפסק הדין המלמדות, לטענת המערערת, על מצבו הכספי של המשיב, ובהדגשת סכום הפיצוי שנפסק". דנציגר חייב את ה"פול", אותו ייצג עו"ד עומר כהן, בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. את טימושפולסקי ייצג עו"ד גיל בן-ארי.