פעילותו החריגה-עד-מאוד של איתי שטרום במניית אי.די.בי היא שהייתה הראיה החזקה ביותר שהביאה להרשעתו ולהרשעת נוחי דנקנר בהרצת המניה - עולה מקריאת פסק דינו של השופט חאלד כבוב בפרשה (יום ב', 4.7.16).

ההרשעה מבוססת בעיקרה על ראיות נסיבתיות - כמו ברוב המכריע של תיקי ניירות הערך, בהם יש לנסות ולפענח את הכוונה שמאחורי הפעולות הנגלות לעין. גם בתיק זה, לא הייתה מחלוקת בכך ששטרום קנה כמויות ניכרות של מניית אי.די.בי ערב ההנפקה הגורלית בפברואר 2012. המחלוקת הייתה האם מדובר היה בהרצה, כפי שטענה המדינה, או בפעילות תמימה ולגיטימית, כפי שטענה ההגנה.

כבוב קובע ללא כל היסוס, כי מאחר שלא ניתן למצוא כל היגיון שהוא בפעילותו של שטרום - ברור שמדובר בהרצה. שטרום קנה מניות אי.די.בי ב-15 מיליון שקל ביום אחד, מכר אותן ושוב וקנה מניות למחרת וביום שאחרי. באותם ימים הייתה חברת ISP של שטרום הסוחר העיקרי במניות הקונצרן, והיא ספגה הפסדים ניכרים בפעילות זו. ההשקעה בוצעה בלי לבדוק את תנאי השוק ומצב המניה, ובלי ששטרום התייעץ עם שותפיו ב-ISP ובלי שעדכן אותם.

כבוב אומר: "טענותיו של שטרום מזגזגות בין מסחר לטווח ארוך מתוך רצון להביע אמון בדנקנר ובחברה לבין מסחר יומי לטווח קצר על-מנת לכסות את הפסדי ISP טרם פירוקה וכדי למצע את הפוזיציה, כאשר החלטותיו ביחס לאופי השקעתו ומידת השקעתו משתנות בין יום ואף באותו היום ממש.

"הגרסה שהציע שטרום להחלטות שקיבל בהקשר של בניית הפוזיציה הייתה לא עקבית ואף הזויה לפרקים והתקשתה להסביר את נתוני המסחר בפועל של ISP במניה. יש לזכור שמדובר במי שבמקצועו הוא בנקאי, בעלים של עסקי בנקאות והיתרים לניהול עסקים כאלה בשווייץ, כך שגרסתו זו מקבלת משנה תוקף של מופרכות שעה שבאה מפי אדם עם רקע כזה.

"יכולתי להמשיך ולנתח כמעט כל אמירה של שטרום ולהצביע על חוסר ההיגיון הבסיסי באופן שבו הוא התנהל, חוסר היגיון כלכלי, נכונות 'לסבול' הפסדים במהלך ימי המסחר שבנדון, נכונות למכור את המניות במחיר נמוך ולרכוש את מניות אותה חברה בסמוך לאחר מכן במחיר יותר גבוה.

"הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שמסתכלים על התמונה הרחבה אשר מגלה כי האמור נעשה על-ידי אדם שנאלץ כמעט להתחנן בפני פקידי הבנק שיעניקו לו אשראי, אדם שנאלץ לפנות לדנקנר על-מנת שזה ישוחח עם הבנק, אדם שלווה כספים לטענתו כדי ליצור פוזיציה כיוון שהאמין במניה אך סחר בה כאילו הוא אחרון סוחרי היום, אדם שמודה בעצמו שפעל ללא כל היגיון כלכלי, כאשר פעילות המסחר שלו מניבה לו הפסד מתמשך".

כבוב מסכם: "כל אלה הביאו אותי לכלל מסקנה שגרסתו של הנאשם היא כה מופרכת, כה חסרת היגיון עד אשר כל ניסיון שאעשה לתור אחר היתכנות הגיונית אחרת לאופן התנהגותו, מביא אותי פעם אחר פעם לאותה מסקנה שזוהי גירסה לא אמינה, שאין מאחוריה ולא כלום. מכאן שאין מנוס מדחייתה".