אזרוח מעברי עוטף י-ם מחכה להחלטת ממשלה

ועדת המשנה לעניינים אזרחיים וביטחוניים ביו"ש של ועדת החוץ והביטחון קיימה (יום ד', 6.7.16) דיון מעקב על המעברים ברחבי יהודה והשומרון.

ראש המטה ללוחמה בטרור, איתן בן-דוד, אמר כי "כל הגורמים מסכימים, באופן גורף, כי חשוב לאזרח את המעברים הביטחוניים, לטובת שני הצדדים, ויפה שעת אחת קודם. יש בעיה בתשתיות המעברים, ובחיכוך הרב של אזרחים עם לובשי מדים - אשר באים משלושה גופים שונים: מג"ב, משטרה וצבא, בנוסף לבודקים אזרחיים - דבר היוצר קושי תפעולי".

"אנו סבורים שנכון שגוף אחד ינהל את המעברים ויכשיר וימקצע את העובדים, ולהמלצתנו זו צריכה להיות רשות המעברים במשרד הביטחון. הצעת החלטת ממשלה הכוללת את עצם אזרוח המעברים בעוטף ירושלים, הכשרת העובדים, סדר העדיפות בשדרוג המעברים והתקציב הנדרש לכל זה, מונחים במזכירות הממשלה".

יהושע בירוטקר, מנהל תחום תכנון תחבורה במשרד התחבורה, סיפר כי כחלק מתוכנית האב לתחבורה ירושלים, נערך סקר בכל 14 המעברים לכיוון העיר, שבדק את היקפי העוברים בהם, ואת משך הזמן אשר המעבר לוקח. הסקר בוצע בחודש מאי, ונתוניו, הכוללים גם את מספר הולכי הרגל והרכבים, וכן הערכות למספר הנוסעים בכל רכב, ינותחו עד סוף חודש אוגוסט, ויוכלו לשמש לצורך תיעדוף מושכל של הדברים.

ראש רשות המעברים, תא"ל (במיל') כמיל אבו רוקון: "אזרחנו כבר 13 מעברי תפר ביו"ש באופן מלא, במעבר מכבים אוזרח מעבר הולכי הרגל אך טרם מעבר הרכבים, ונשארו לנו למעשה עוד ארבעה נוספים. עמדת המשרד לגבי אזרוח מעברי עוטף י-ם היא שכדי לקבל עלינו את המשימה, המדינה צריכה להקצות לזה תקציב ייעודי, וכן להפוך את רשות המעברים לרשות סטטוטורית".

"כמו-כן, ערכנו במשרד הביטחון, יחד עם האוצר, עבודת מטה לשדרוג המעברים שלנו וחלק ממעברי עוטף ירושלים, מבחינת טכנולוגיות, תשתיות ונורמות שירות. תוכנית זו הינה בהיקף של כ-304 מיליון ש"ח, ויחד איתה יש תוכנית להקמת מעבר מסחרי חדש בדרום ירושלים בהיקף של 52 מיליון ₪. המקור התקציבי הוא הכנסות המנהל האזרחי ובשלב זה התוכנית מחכה לאישור ועדת הכספים".

נציגי משרד התחבורה והמשרד לביטחון הפנים ציינו בפני הוועדה כי הם לא היו שותפים לעובדת המטה ומסקנותיה, למרות שהדבר נוגע אליהם. דני קריבו, סמנכ"ל המשרד לביטחון פנים, אמר כי למדו על התוכנית מהעיתון, וסנ"צ יהודה כהן, ראש מחלקת מעברים במשטרה, המליץ לעצור את התוכנית במתכונתה הנוכחית.

יו"ר הוועדה, ח"כ מוטי יוגב, אמר כי הוא חושב שיש פה תיעדוף שגוי בסדר המעברים, וייתכן מאוד שהדבר נובע מכך שהחלטות התקבלו ללא התייעצות עם משרדי ממשלה רלוונטיים אחרים ועם התושבים, היהודים והפלשתינים, שבסופו של יום הם מקבלי השירות, והדבר חמור בעיניו.

אל"ם עופר הינדי, ראש מנהלת "קשת צבעים", אמר כי הוא ממליץ לא לפתוח עתה את התוכנית, מחשש שלא תא לפועל כלל. "מעברי רחל וקלנדיה הם המעברים העמוסים והחשובים ביותר לפלשתינים, ומעברים אלה נמצאים כבר הרבה מעבר לקיבולתם, וחייבים לתת מענה מידי. במעברים של האוכלוסייה הישראלית לרוב הבעיה אינה המעבר עצמו, אלא התשתיות המובילות אליו".

מתי ישראל, מאגף התקציבים באוצר הציע לא להתלות בחינה של סדרי עדיפות שדרוג המעברים בקידום התוכנית המדוברת. "צריך לקבל את כל ההערות ולבחון, אבל תוכנית זו באה לתת מענה מידי להחלטת הממשלה להגדלת כמויות הפועלים הנכנסים לישראל, דבר חיוני גם לענף הבנייה, וכן לתת מענה לקריסה של מערך שיקוף ובידוק הסחורות. לפי סקירת בנק ישראל מלפני שנתיים, אנו מוכרים לפלשתינים סחורות בשווי 15 מיליארד ₪ בשנה, מה שהופך אותם ליעד הסחר השני בגודלו מבחינת ישראל, שני רק לארה"ב. לתוכנית יש תועלות כלכליות בלתי מבוטלות מבחינתו ולכן יש לקדמה".

היו"ר יוגב אמר בסיכום הדיון: "ישראל צריכה להראות במעברים כמעברים אזרחיים ולא ביטחוניים ולפעול בהתאם. אני בהחלט תומך בהקצאת תקציב ייעודי לטובת קידום אזרוח מעברי העוטף, אך לא חשוב שיש צורך בעוד רשות ממשלתית".

"אנו נפעל לקדם את הצעת המחליטים בנושא, ואני מבין גם שלא רצוי לפתוח את תוכנית 'המזרח הקרוב' של משרד הביטחון והאוצר, אבל חשוב להדגיש שעבודת המטה עליה היא מתבססת חסרה את התייחסות התושבים ומשרדי התחבורה וביטחון הפנים".

"אנו נחכה לקבל את תוצאות הסקר שהתבצע במעברי עוטף י-ם ואני בטוח שהנתונים ידברו בעד עצמם ויראו לנו מהו סדר העדיפות הנכון לשדרוג המעברים, ואני מבקש כי תקחו זאת בחשבון".