מכבסת המילים בפוליטיקה הישראלית מגיעה גם לזירה הבינלאומית. "גדר ההפרדה", במינוחה השגרתי, ידועה גם כ"גדר הביטחון", "חומת האפרטהייד", "חומת ברלין", ושאר הכינויים לה זכתה. ואולם, כעת מתווסף (ד', 14.1.04) לגדר כינוי חדש ורשמי, שנועד לבטא טוב יותר את כוונת מקימי הגדר, קרי ממשלת ישראל: "הגדר למניעת טרור".

את השם החדש העניקו לגדר בלשכת ראש הממשלה, וכך היא תיקרא גם בעמדה שתגיש מדינת ישראל לבית הדין הבינלאומי בהאג, הצפוי לקיים בסוף פברואר דיון בנושא חוקיות הגדר והתוואי שלה, לאחר שעצרת האו"ם ביקשה ממנו חוות דעת בנושא.

בפגישת-הכנה לקראת המפגש שיתקיים בתחילת שבוע הבא, בראשות ראש הממשלה וצוות השרים שנקבע לכך, הציגו היום ראשי הצוותים, המכינים את עמדת ישראל, בפני ראש הממשלה תמונת מצב ועדכונים באשר לתחומי אחריותם, ובשבוע הבא יידונו הדברים בצוות שרים מצומצם יותר.

נציגי פרקליטות המדינה, בראשות עדנה ארבל, ראש ענף דין בינ"ל בפרקליטות המדינה והיועצים המשפטיים שגוייסו למערכה, הציגו לשרון את הצעתם לעמדה המשפטית בה יש לנקוט בבית הדין בהאג ובעתירות שהוגשו בישראל לבג"צ. היועץ המשפטי של משרד החוץ, אלן בייקר, עדכן על המגעים מול גורמי משפט בינלאומיים בנושא זה.

הצוות המדיני, בראשות מנכ"ל משרד החוץ, יואב בירן, הציג את תמונת המצב המדינית וההיערכות מול המערכת הבינלאומית. הצוות הביטחוני, בראשות מזכירו הצבאי של שר הביטחון, תא"ל מייק הרצוג, הציג את תמונת המצב הביטחונית והמודיעינית; וצוות ההסברה, בראשות סמנכ"ל משרד החוץ להסברה, גדעון מאיר, הציג את אסטרטגיית הפעולה התקשורתית וההסברתית עד למועד הדיון, במהלכו ולאחריו.

כן השתתפו בפגישה, בין היתר, ראש ועדת ההיגוי, מנהל לשכת ראש הממשלה, דב וייסגלס, ומזכיר הממשלה, עו"ד ישראל מימון.

לפי שעה נראה, כי הקו שישראל מעוניינת להציג הוא, שגדר ההפרדה הינה גדר ביטחון ואמצעי הגנה מפני הטרור ולא כלי להתוויית גבול בינה לבין הפלשתינים. כל מטרת הגדר, כך תטען ישראל, היא למניעת פיגועים בלבד, כזכותה של כל מדינה להגנה עצמית. במקביל, תטען ישראל כי אין לבית הדין סמכות לדון בעניין הגדר, שהוא נושא פוליטי בעיקרו.

ישראל תגיש עמדתה עד לסוף חודש ינואר

בשל המצב המורכב והרגיש ובשל הסיכון הרב לישראל אם חוות דעת של בית הדין תהא שלילית, עושים במשרד ראש הממשלה מאמץ מיוחד לגבש הגנה ראויה. על-פי החלטת בית הדין בהאג, הצדדים צריכים להביא את טיעוניהם עד יום 30.1.04. הדיון הראשון בנושא בבית הדין בהאג יהיה ביום 23.2.04.

בתקופה האחרונה, עשו בלשכתו של שרון מאמץ רציני לגייס את טובי המשפטנים הידועים בארץ ובעולם לטובת מטרה זו. בין המשפטנים שבצוות: פרופ' דניאל בית-לחם מאוניברסיטת קיימברידג', משפטן אנגלי שכבר ייצג את ישראל בעבר; ד"ר מאיר רוזן, מי שהיה שגריר ישראל בארה"ב והיועץ המשפטי של משרד החוץ; מנהלת המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה, עו"ד עירית קהאן; ומנהלת היחידה להסכמים בינלאומיים בפרקליטות המדינה, ד"ר שביט מאטיאס.